ושתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←במגילת אסתר: לפי הערה בדף השיחה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[
'''וַשְׁתִּי''' היא [[דמות מקראית]] המופיעה ב[[מגילת אסתר]] כאשתו של [[אחשוורוש]]. על פי המגילה ושתי הודחה, ועל פי המדרש גם נהרגה, בציוויו של אחשוורוש, לאחר שסירבה להופיע ב[[משתה]] שערך, לאחר מכן נשא המלך את [[אסתר]].
דעות החוקרים חלוקות באשר לפירוש השם "ושתי": "הטובה ביותר" בפרסית עתיקה,{{הערה|{{בשבע|[[הלל גרשוני]]|ד"ר עילם ומלכי פרס - בגליון השבוע|11304|12 בינואר 2012}}}}, "יפה" ב[[פרסית]], ו"חוט" ב[[עילמית]]. מקור השם בשפה ה[[פרסית]], ופירושו "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה).{{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=מילים שחדרו לעברית: מפרסית|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php|מידע נוסף=אתר השפה העברית}}}}
שורה 7:
==במגילת אסתר==
על פי מגילת אסתר{{הערה|פרק א'}}, ביום השביעי של המשתה שערך אחשוורוש לאנשי העיר הוא שלח שבעה סריסים כדי להזמין את ושתי, על מנת {{ציטוטון|להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא}}. לאחר שושתי מסרבת שלוש פעמים לבוא, מדיח אחשוורוש, בעצת מועצת חכמים, את ושתי לתת את מלכותה לטובה ממנה, זאת על-מנת שיתר נשות הממלכה לא ילמדו מרודנותה של ושתי וימרו את פי בעליהן.
אחשוורוש מפרסם צו שמחייב את כלל נשות הממלכה להקשיב לבעליהן, וצו נוסף שיחליף את ושתי כמלכה: {{ציטוט|תוכן="תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."}}
ביום שלאחר סיום המשתה, התפכח [[אחשוורוש]] והתחרט על מעשיו. הוא ביקש את ושתי, אך לא יכול היה להחזירה. לאחר כשלוש שנים נבחרה [[אסתר המלכה|אסתר]] כמחליפתה.
===במדרשי האגדה===
* על פי המדרש, ושתי הייתה בתו של [[בלשאצר]] ונכדתו של [[נבוכדנצר השני]], מלך [[בבל]] אשר היה אחראי באופן ישיר להחרבת [[בית המקדש]], ובמותה נתקיימה נבואת [[ישעיהו]] על חורבן בבל, "והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד"{{הערה|1=שם, דף י עמ' ב.}}.
*
* ושתי ממאנת לעזוב את משתה הנשים, לפי הפירושים; או כי גדל לה פצע מכוער או קרניים במצחה{{הערה|ירך יעקב על מגילת אסתר (אות ג), וכן בהקדמת [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] לספרו כד הקמח, ועוד.}} או זנב; או כי סירבה להופיע בעירום; או כי סירבה לעזוב את משתה הנשים, שהיא ערכה, דבר שהיה מוריד מכבוד משתה המלכה לעומת זה של המלך.
* המלך בשכרותו קיבל את עצת יועציו ושלח את הצו שמחייב את הנשים להקשיב לבעליהן לכל הממלכה, כשדין העובר עליו הוא מוות. דינה של ושתי נקבע למוות בהתאם לחוק החדש ביום שלאחר סיום המשתה. באותו היום לאחר שהתפכח [[אחשוורוש]] מהמשתה התחרט על מעשיו וביקש את ושתי. אך בעצת יועציו לא ביטל את גזרת המוות של ושתי שהוציא בעת שכרותו, שכן לא יכל לחזור בו מצו המלך (שכן הדבר היה מערער את מעמדו כמלך החלטי ומערער את שלטונו).
| |||