אלעזר בירבי קליר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref יוצרות קליריות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''רבי אלעזר בירבי קליר''', או רבי '''אלעזר הקליר''' ([[המאה ה-6]] – [[המאה ה-7]]) היה [[פייטן]] [[ארץ ישראל]]י בן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ו[[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל|התקופה המוסלמית (המוקדמת)]]. חיבר [[פיוט]]ים רבים, שחלקם נכנסו ל[[מחזור תפילה|מחזורי]] התפילה של [[נוסח אשכנז|יהודי אשכנז]], [[נוסח צרפת|צרפת]], [[נוסח איטליה|איטליה]] ו[[נוסח הרומניוטים|
==ביוגרפיה==
שורה 22:
*[[קינה|קינות]], הושענות, פיוטים ל[[ברכת המזון]] ועוד.
עובדה בולטת בפיוטי הקליר היא חסרונן של היוצרות (קטעי פיוט לברכות [[קריאת שמע]]) מיצירתו. היוצרות המיוחסות לו כוללים היוצרות ליום ראשון של [[ראש השנה]],{{הערה|דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 44}}, שני היוצרות של יום ראשון של סוכות,{{הערה|כלומר, מה שאומרים בחו"ל בשני ימים הראשונים, שנכתב כנראה במקור כשתי
פיוטיו של הקליר שימשו יסוד לדורות של פייטנים שבאו אחריו. לעומת הסגנון השירי שלפני תקופת הקליר, בפיוטיו של הקליר וממשיכיו כבר קיימת [[חריזה]] משוכללת יחסית, השורות בנויות ב[[משקל (שירה)|משקל]] תיבות (אם כי חופשי למדי), ומבנה השיר עשוי לפי כללים ברורים בשורות, בבתים ובפרקי הפיוט השונים. משתכלל גם השימוש ב[[אקרוסטיכון]] ונוספת חתימת הפייטן בראשי הבתים. נעשה גם שימוש רב בכינויים במקום בשמם המפורש של אישים ומקומות ("אזרח" במקום [[אברהם]], "[[עקדת יצחק|נעקד]]" במקום [[יצחק]]), לרוב על סמך ה[[מדרש]]. ההיזקקות לאמצעי סגנון אלה מלוּוה בהתעשרות ובהתעצבות של לשון השיר, הן בצורות דקדוקיות והן ב[[אוצר מילים]] חדש. שפת השיר ברובה לקוחה מ[[עברית מקראית|לשון המקרא]], אולם ניכרים בה גם יסודות מ[[לשון חז"ל]], ובמידה פחותה גם השפעה של [[ארמית]] ו[[יוונית]], השפות שדוברו באותה תקופה בארץ ישראל. בין מאפייני שפת הפיוט הקלירי:
| |||