קלאונאים – הבדלי גרסאות

'''קלאונאים''' (שם מדעי: ''Bucerotiformes'') היא [[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] ב[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת]] ה[[עופות]] הכוללת בתוכה עופות גדולים, בעלי [[מקור]] גדול וחלול, רגליים חזקות והרגלי [[קן|קינון]] ייחודיים. ישנן שתי משפחות ב[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] הקלאונאים{{הערה|יש מחלוקת לגבי המשפחה קלאויים: יש הטוענים שהיא תת-משפחה במשפחת הקלאוניים, ויש הטוענים שהיא משפחה.}}{{הערה|1=ראו להלן את הכותרת "סוגים, מינים ומיון טקסונומי"}}. תכונה המאפיינת את הקלאונאים היא שיש להם [[קסדה]] מעל ראשם ומקורם, בצורת [[אליפסה]] לרוב. הקסדה חזקה מאוד, אך קלה בגללמפני שהיא חלולה{{הערה|1=יוצא דופן הוא ה[[קלאו חום-ציצית|קלאו חום-הציצית]] אשר קסדתו אינה חלולה, ועשוייה מחומר מיוחד הנקרא "שנהב קלאויים".}}, בדומה למקורם של ה[[טוקניים]].

כל מיני הקלאו מקננים לפי אותו דפוס קינון ייחודי להם: ה[[נקבה]] בוחרת לעצמה חור בעץ לקנן בו ומתיישבת בו. למרות מקורם הגדול, הקלאוייםהקלאונאים אינם מסוגלים לחפור בעצים בגללמשום שמקורם וקסדתם חלולים. אחרי שהנקבה מצאה מקום לקינון, היא כולאת את עצמה, בעזרת הזכר שמביא לה חומרי גלם ([[לשלשת]] ושאריות [[מזון]]) עד שהחור בעץ נאטם לגמרי מלבד חור קטן שמיועד להעברת אוכל ולהוצאת לשלשת. אטימת החור מיועדת כדי למנוע כניסת פולשים כגון [[נחש]]ים ל[[קן]], כך שהנקבה לא יכולה לצאת והטורפים לא יכולים להיכנס. אחרי שהגוזלים גדלים, הנקבה והם פורצים את הקן בעזרתו של הזכר, וה[[גוזל]]ים כולאים את עצמם, כמו אמם לפניהם. כעת ה[[זכר]] וה[[נקבה]] מביאים להם [[אוכל]], ובבוא העת יפרצו שניהם את החור ויעופו לדרכם.