חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות

 

בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, כמה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רים. רבי [[שמואל שניאורסון]], צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב{{הערה|פורסמה בספר: איליה לוריא, '''עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג''', [[ירושלים]], [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[ה'תשס"ו|תשס"ו]]. {{ISBN|9654932636}}{{כ}}.}}. שאר האחים עברו למקומות אחרים וניהלו חצרות משל עצמם. מופיעים להלן לפי גילם:

*רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי, בנו הרביעי של הצמח צדק.

 

*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (המגן אבות) מקאפוסט, בנו של רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט.

*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (הרשד"ב) מרציצה-קאפוסט, אחיו של רבי שלמה זלמן, שימש באדמו"רות אחר פטירת אחיו.

*רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] מסיראטשין-ליאדי, חתנו של רבי חיים שניאור זלמן מליאדי (צאצא ל[[חסידות ראדזימין|אדמו"רי ראדזימין]]).

לחצרות האלה לא היה המשך והן דעכו עם השנים. רוב חסידיהן עברו לחסידות חב"ד-ליובאוויטש{{הערה|שם=חזרה|{{הצופה|מ. צינוביץ|קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאביטש|1944/07/14|6}}; ראו דברי הרבי מליובאוויטש בי"ב ב[[תמוז]] [[ה'תשי"ג]] - [[תורת מנחם - התוועדויות]], חלק ט' [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm עמוד 57.]; [[מנחם פרידמן]] ושמואל היילמן, "הרבי מליובאוויטש בחייו ובחיים שלאחר חייו", 2011, פרק 1, עמוד 35, ובהערה 25 בעמוד 300; איליה לוריא, '''עדה ומדינה - חסידות חב"ד באימפריה הרוסית תקפ"ח-תרמ"ג''', [[הוצאת מאגנס]], האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2006 {{ISBN|9654932636}} עמוד 110; הנ"ל, '''מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית''', [[מרכז זלמן שזר]], 2018 {{ISBN|9789652273529}}. דוד אסף: [http://onegshabbat.blogspot.com/2016/10/blog-post.html ליאדי], [http://onegshabbat.blogspot.com/2016/10/blog-post_14.html קאפוסט]}}.