שיחה:איסור הוראה בשכרות – הבדלי גרסאות

::::::::::כל מושג פירושו ידוע לנו רק ממה שכתב - אינני מרגיש נוח לומר שהוא כתב דברים כנגד חז"ל. ולעיקר הנושא, אין כאן מסורת חז"ל כדבריך ואדרבא, התנא דספרא אוחז בכל המקומות עם הגישה כי ההוראה לישראל במשפטי השם כשירה כשהיא יוצאת מפי כהן. אמנם יש הלכה כי זר פסול מלהורות כל עיקר (בין נגע טמא ובין נגע טהור - ככתב הרמב"ם "..נתן את גזר הדין בהסגר, וההחלט, והפטור, בידי הכהן"), כי זר בין שיכור בין צלול פסול מעיקרו (ואפילו גם רב, גם נשיא, גם יו"ר, גם מרא דאתרא, גם דומ"צ, גם אמדו"ר, וגם מלך). אבל כל עוד שמישהו לוקח את החופשיות לשנות - "לפרש" את דעת חז"ל - ממה שכתוב "פשט" בפרשה זו, ידו על התחתונה, ועליו להשקיט את השאלות שהקשתי לכם. אבל לצערי, איני רואה כאן הסברת פנים רק מתח - ומתח הוא רק טבעי ללב אדם הנכנס בגבול שאינו שלו--[[משתמש:פרץ הכהן|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] •<small>[[זרוע, לחיים וקיבה#כשרות בשר בהמה שלא הורמו מתנותיה|בשר כשר]]</small>• י"ז בשבט ה'תשע"ט • 22:18, 22 בינואר 2019 (IST)

:::::::::::בכל דבריך לא ראיתי אפילו "שאלה טובה" אחת. למעשה לא כתבת אפילו דבר ישר אחד, הכל עקום ומעוות. שלא לדבר על הערך שהיה מסולף לחלוטין ומנוגד לדברי חז"ל, עד לעריכות האחרונות. אתה משעבד את דברי חז"ל הפשוטים והברורים לאג'נדה המוזרה שלך, ולזה קשה להסביר פנים. [[משתמש:Yechiel.sh|yechiel]] - [[שיחת משתמש:Yechiel.sh|שיחה]] 01:21, 23 בינואר 2019 (IST)

*א: מידת כלל ופרט; נאמר "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" - כלל, ובהמשך נאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל - פרט. זוהי מידה הרביעית בי"ג מידות כי כלל ואחריו פרט אין בכלל אלא מה שבפרט ובמילא ההוראה לישראל שמורה להאי פרט ולא להאי כלל, לימוד זה צוטט מפי הגאונים (ולהזכירך, שאמירתם אינו צריך ראיה מן התלמוד, והעובר על אמירתם כחולק על עשרת הדברות, וכן החולק עליהם כטועה בדבר משנה, והרי הוא כחולק על ה' ועל תורתו).

*ב: המונח "הוראה" מיוחד/מיועד לכהונה (כמה דוגמאות לכך; "ככל אשר יורו אתכם הכהנים", יורו משפטיך .. תורתך לישראל", "כל כהן .. ואת עמי יורו בין קודש לחול", "ימים רבים לישראל .. ללא כהן מורה") - בכל המקרים הללו יש את המורה (הכהן) ואת מקבל ההוראה (ישראל), ומה גם כאן שכתוב "ולהורות את בני ישראל".