שיחה:איסור הוראה בשכרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
:::::::::::בכל דבריך לא ראיתי אפילו "שאלה טובה" אחת. למעשה לא כתבת אפילו דבר ישר אחד, הכל עקום ומעוות. שלא לדבר על הערך שהיה מסולף לחלוטין ומנוגד לדברי חז"ל, עד לעריכות האחרונות. אתה משעבד את דברי חז"ל הפשוטים והברורים לאג'נדה המוזרה שלך, ולזה קשה להסביר פנים. [[משתמש:Yechiel.sh|yechiel]] - [[שיחת משתמש:Yechiel.sh|שיחה]] 01:21, 23 בינואר 2019 (IST)
{{שבירה}}כתבת "שכן היה פשוט לחז"ל שהחלק השני של הפסוק "ולהורות" וכו' נאמר על כל מי שמורה", וזה טעות אף שקר של שימת דברים בפי חז"ל.
*א: מידת כלל ופרט; נאמר "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" - כלל, ובהמשך נאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" - פרט. זוהי מידה הרביעית בי"ג מידות כי כלל ואחריו פרט אין בכלל אלא מה שבפרט. ובמילא, ההוראה לישראל שמורה להאי פרט ולא להאי כלל, לימוד זה צוטט מפי הגאונים (ולהזכירך, שאמירתם אינו צריך ראיה מן התלמוד, והעובר על אמירתם כחולק על עשרת הדברות, וכן החולק עליהם כטועה בדבר משנה, והרי הוא כחולק על ה' ועל תורתו).
*ב: המונח "הוראה" מיוחד/מיועד לכהונה (כמה דוגמאות לכך; "ככל אשר יורו אתכם הכהנים", יורו משפטיך .. תורתך לישראל", "כל כהן .. ואת עמי יורו בין קודש לחול", "ימים רבים לישראל .. ללא כהן מורה") - בכל המקרים הללו יש את המורה (הכהן) ואת מקבל ההוראה (ישראל), ומה גם כאן שכתוב "ולהורות את בני ישראל".
*המעשה רב במסכת כרתות אינה מהווה ראיה מספקת לומר מה שכתבת (הואיל כי אפשר לפרש את אותה מעשה בדרך שאינה סותרת "א" ו"ב" הנ"ל)
| |||