אוליבר קרומוול – הבדלי גרסאות

מעשיו של קרומוול הובילו להתמרמרות רבה ולתסיסה בסקוטלנד ואירלנד, אשר אף שבאופן רשמי היו עצמאיות, היו שתיהן תחת כיבוש כוחות אנגלים. באופן ספציפי, הדיכוי הברוטלי של תומכי המלוכה והמלך צ'ארלס הראשון ב-[[1649]] השאיר רושם עז על העם האירי. דוגמה בולטת למעשי הטבח הוא הטבח של כ-3,500 איש בעיר [[דרוהדה]] שבאירלנד, מספר הכולל כ-2,700 חיילים מלוכנים וכל איש בעיירה אשר נשא נשק, כולל אסירים, כמרים קתולים ואזרחים. קרומוול ראה את הטבח כמוצדק משום שמגיני העיר המשיכו להילחם גם לאחר שחומות העיר נפרצו, מה שהיווה לטענתו הפרה של נורמות המלחמה. קרומוול שתלטמן את הזרעים למה שבימינו קרוי סכסוך [[צפון אירלנד]] בכך שחילק קרקעות רבות שהיו קודם המרד האירי בידי [[נצרות קתולית|קתולים]] והעבירם לידי [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] ששירתו במערכה לצידו, צעד אשר הוריד את אחוז הבעלות הקתולית על הקרקע מ-59% טרום המרד ל-22% לאחר המרד. מעבר הקרקעות הוביל גם להתיישבות פרוטסטנטית רחבת היקף באירלנד ובעיקר בצפונה. לאחר ניצחונותיו של קרומוול ולפני יציאתו לסקוטלנד העניק לו הפרלמנט את הפיקוד על כלל כוחות הפרלמנט. לאחר כיבוש אירלנד פנה קרומוול לדיכוי התקוממות בסקוטלנד. ב-[[1651]] פלש הצבא הסקוטי לאנגליה על מנת להמליך את המלך [[צ'ארלס השני]], בנו של צ'ארלס הראשון ויורשו. בקרב ווסטר, בספטמבר 1651, הוכרעו הצבאות הסקוטיים וצ'ארלס השני נמלט אך בקושי, כשהוא מסתתר בעץ אלון.