מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המחלוקת: לגופו של עניין, האם זה מחקר מקורי מצדך?
מ הגהה. משתמש:פרץ הכהן המקור הוא בספר של ח"י בורנשטיין שממנו המקור כמעט של כל הערך
שורה 9:
המחלוקת נסבה אודות הכלל של [[דחיית מולד זקן]] במולד חודש תשרי [[ד'תרפ"ד]]. על פי כללי הלוח העברי (כפי שנהגו חכמי בבל), [[ראש השנה]], נקבע ליום שבו [[מולד הלבנה]] מלבד בארבעה מקרים בהם הוא נדחה ליום שלמחרת. אחד ממקרים אלו הוא "מולד זקן", אם המולד חל לאחר יותר משמונה עשרה שעות מהערב (היינו לאחר [[חצות היום]]), ראש השנה נקבע ליום המחרת. רב אהרן בן מאיר טען שבידו מסורת ש"מולד זקן" הוא רק אם חל המולד 642 [[חלק (מידת זמן)|חלקים]] אחר חצות היום, ואם חל קודם לכן, אע"פ שחל אחר חצות, ראש השנה לא נדחה.
 
הסיבה להבדל של 642 חלקים בין חכמי יהודי בבל לחכמי ארץ ישראל נבעה ככל הנראה מכך שכל שיטה חישבה בצורה שונה את המולד "העיקרי" (מולד "יצירה" שממנו מתחילים לחשב את המולדות ובשביל נוחות החישוב חיפשו מולד [[מספר עגול|עגול]] בלי 'חלקים'). חכמי בבל קבעו כמולד עיקרי את מולד [[תשרי]] בשנת היצירה, ולפי שיטתם המולד היה '''ו' יד'''' כלומר ביום שישי בשעה ה-14 מתחילת הלילה. בחישוב תאורטי לאחור, מולד ניסן שלפני היצירה היה לשיטתם '''ד' ט' תרמ"ב'''. לעומתם חכמי ארץ ישראל קבעו כ'עיקר' את מולד [[ניסן]] שלפניו ולשיטתם מולד ניסן היה '''ד' ט'''' כלומר ביום רביעי בתחילת השעה התשיעית מהלילה. חישובכתוצאה זהמכך גרם לכך שכלכל חישובי המולדות של של חכמי ארץ ישראל הקדימו ב-642 חלקים לחישובים של חכמי בבל, ולכן כאשר שהמולדהמולד של חכמי בבל חל פחות מ-642 חלקים אחרי חצות, לפי חכמי ארץ ישראל הוא חל קודם חצות ואינו נחשב ל"מולד זקן". בן מאיר ביקש לקבוע כי לפי חישובי חכמי בבל מולד זקן הוא רק כאשר המולד מאחר ב-642 חלקים אחר חצות שאז גם לפי חכמי ארץ ישראל חל המולד אחר חצות. שורש המחלוקת נעוץ במחלוקת קדומה{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|י|ב}}}} מתי נברא העולם האם בניסן או בתשרי.
 
המולד של שנת [[ד'תרפ"ד]] חל 237 חלקים (כ-13 דקות) לאחר חצות היום של שבת, ולכן לדעת חכמי בבל על ראש השנה להדחות ביומיים (יום אחד משום מולד זקן, ויום נוסף בשל המניעה לקבוע את ראש השנה ביום א'), ואילו לדעת בן מאיר ראש השנה חל בשבת. וכך ניסח הרב אהרן בן מאיר את טענותיו: