פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 844 בתים, לפני 6 חודשים
==ספרי המצוות==
{{הפניה לערך מורחב|:קטגוריה:ספרי מצוות}}
במהלך ההיסטוריה הרבנית נעשו מספר נסיונות לכתוב ספר שימנה את תרי"ג המצוות. הנסיון הראשון הידוע לנו הוא מניין המצוות שבפתיחת ספר [[הלכות גדולות]] שנתחבר בתקופת הגאונים. אחד הדברים המייחדים מניין זה הוא שבה"ג מונה גם מצוות [[דרבנן]] במניין המצוות. מניין זה נעשה מאד פופולרי בתפוצות ישראל במאות השנים שלאחריו, במיוחד בספרד.
כמה ספרים נתחברו על פי מניין המצוות. ביניהם:
* [[ספר המצוות לרמב"ם]]
* [[ספר מצוות גדול]]
* [[ספר מצוות קטן]]
* [[ספר החינוך]]
* [[ספר חרדים]]
 
===מניין המצוות לפי הרמב"ם===
{{ערך מורחב|ספר המצוות לרמב"ם|מניין המצוות על פי הרמב"ם}}
בהקדמתו ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] מתאר הרמב"ם את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "[[משנה תורה]]", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו, שהתבססו על בה"ג. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:
 
:"תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"{{הערה|1=הקדמה ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] בתרגומו של [[יוסף קאפח]]}}.
 
קושיהמרב"ם נוסףהתקיף עמוקשות התמודד,את הוא הפופולריותמניינו של מנייןבה"ג המצוותותפוצתו בתקופתו אצל 'ההמון', דבר שיקשה עליו לשכנע על גישה חדשה.הרבה: "וכן כל פעם ששמעתי את ה"[[אזהרות]]" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם [[פיוט|פייטנים]], לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל [[הלכות גדולות]] וזולתו מן הרבנים האחרונים". בעקבות כך, החליט לכתוב מבוא לספר המצוות שלו בו הוא כותב את העקרונות שלו לגישה החדשה, ומוכיח אותם.
 
הייחודיות של מניינו של הרמב"ם היא בכך שבפתיחת הספר הוא ניסח את ה"שורשים", כלומר העקרונות המתודולוגיים שהנחו אותו בקביעת רשימת המצוות. בכך הוא בין מוני המצוות היחידים שהסבירו בפרטות מדוע מנו מצווה זו ולא אחרת.
מספר ספרים שנכתבו מאוחר יותר מבוססים על המניין של הרמב"ם, כמו למשל [[ספר החינוך]].
 
מספרברבות השנים הפך המניין של הרמב"ם למניין המצוות הנפוץ ומספר ספרים שנכתבו מאוחר יותר מבוססים על המניין של הרמב"ם, כמו למשל [[ספר החינוך]].
 
====השגות על הרמב"ם====
[[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] שכתב השגות ל[[משנה תורה]] של הרמב"ם, כתב מספר השגות גם על 'מניין המצוות הקצר' שנכתב בעברית בתחילת ספר משנה תורה.
 
בעקבות הביקורת הנוקבת של הרמב"ם על מניין הגאונים, ובראשם בה"ג, קם ה[[רמב"ן]] לגונן על הבה"ג, ובלשונו: "ללמד זכות על הראשונים, ולפרש דברי הגאונים", וכתב ספר "השגות", על ספר המצוות של הרמב"ם. אמנם, בסיום ההקדמה שלו הוא כותב: "עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד... לא אהיה להם [[חמור נושא ספרים]] תמיד, אבחר דרכם, ואדע ערכם, אך כאשר לא יכילו רעיוני, אדון לפניהם בקרקע, אשפוט למראה עיני". וכך הוא אכן עושה, הוא מתאמץ לפרש את דעת הבה"ג, אך לא תמיד מסכים איתו. בסופן של דבר מתוך השגות הרמב"ן עולה [[מניין המצוות על פי הרמב"ן|מניין חדש של מצוות]], שאינו זהה למניינו של בה"ג וגם לא לזה של הרמב"ם.
 
ר' דניאל הבבלי, תלמידו של ר' שמואל בן עלי ראש ישיבת בגדד, כתב השגות על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות", ושלחן לר' אברהם בנו של הרמב"ם, שהשיב על השגותיו, ונדפסו בספר "ברכת אברהם".