פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,208 בתים ,  לפני 8 חודשים
:"תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"{{הערה|1=הקדמה ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] בתרגומו של [[יוסף קאפח]]}}.
 
המרבהרמב"ם התקיף קשות את מניינו של בה"ג ותפוצתו הרבה: "וכן כל פעם ששמעתי את ה"[[אזהרות]]" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם [[פיוט|פייטנים]], לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל [[הלכות גדולות]] וזולתו מן הרבנים האחרונים".
 
הייחודיות של מניינו של הרמב"ם היא בכך שבפתיחת הספר הוא ניסח את ה"שורשים", כלומר העקרונות המתודולוגיים שהנחו אותו בקביעת רשימת המצוות. בכך הוא בין מוני המצוות היחידים שהסבירו בפרטות מדוע מנו מצווה זו ולא אחרת.
 
ר' דניאל הבבלי, תלמידו של ר' שמואל בן עלי ראש ישיבת בגדד, כתב השגות על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות", ושלחן לר' אברהם בנו של הרמב"ם, שהשיב על השגותיו, ונדפסו בספר "ברכת אברהם".
 
ה[[רשב"ץ]] כתב פירוש על האזהרות של אבן גבירול, וקרא לספרו: "זוהר הרקיע", בו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומתייחס אף לדעת אבן גבירול.
 
====יישוב שיטת הרמב"ם====
בשלב מסוים, התהפכו היוצרות, ונכתבה ספרות שלמה של פירושים שמטרתם ליישב את מניין הרמב"ם מהשגות הרמב"ן. הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי [[יצחק די ליאון]] בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק. אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אלגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.
 
===ספרי מצוות נוספים===
נכתבו גם ספרי מצוות נוספים כמו [[ספר מצוות גדול]] שנכתב על ידי רבי [[משה מקוצי]], [[ספר מצוות קטן]] בידי רבי [[יצחק מקורביל]], [[ספר חרדים]] בידי רבי [[אלעזר אזכרי]] ועוד. בתקופת האחרונים נכתבו חיבורים המשווים בין ספרי המצוות השונים, כמו "דרך מצוותיך" של הרב [[יהודה רוזאניס]] המשווה בין מנייני הרמב"ם, הרמב"ן והסמ"ג ומסביר את יסודות מחלוקתם.
 
==אזהרות==
{{ערך מורחב|אזהרות}}
החל מ[[תקופת הגאונים]] ידוע מנהג לומר ב[[חג השבועות]] [[פיוט]] הכולל את מניין תרי"ג המצוות.{{הערה|במאה התשיעית הם כבר נחשבו מנהג מקובל ומושרש. {{הערה|[[יונה פרנקל]], '''מחזור שבועות: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם''' (ירושלים, תש"ס), [www.otzar.org/wotzar/book.aspx?602835&pageid=P0014 מבוא, עמ' יד].}} במקור נאמרו פיוטים כאלה ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]], ובהמשך העבירום בחלק מהקהילות למקומות אחרים בתפילה.
 
הפיוט הקדום ביותר הידוע לנו בסוג זה הוא "אתה הנחלת" המופיע כיום ב[[נוסח אשכנז]], שנתחבר בתחילת תקופת הגאונים בבבל, וקדם אפילו למניינו של בה"ג. פיוט זה אינו משעבד את עצמו דווקא למניין תרי"ג ומונה את המצוות בצורה חופשית.{{הערה|[[יונה פרנקל]], '''מחזור שבועות: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם''' (ירושלים, תש"ס), [www.otzar.org/wotzar/book.aspx?602835&pageid=P0038 מבוא, עמ' לח].}} [[רס"ג]] מתח ביקורת על "אתה הנחלת" בשל חסרונן של מצוות רבות, כתב כמה פיוטי אזהרות משלו שיוכלו להחליף את "אתה הנחלת" הקדום. בפיוטים אלו רס"ג כבר מתבסס על מניינו של בה"ג לתרי"ג המצוות. גם פייטנים רבים אחריו שכתבו אזהרות התבססו על מניין בה"ג, והידוע שבהם הוא רבי [[שלמה אבן גבירול]]. כאמור, הרמב"ם שדעתו לא היתה נוחה ממניין בה"ג, התנגד לאמירת אזהרות אלה, אך לא מתח ביקורת על הפייטנים בטענה שהם "פייטנים, לא רבנים", ולפיכן מניין המצוות אינו תחום התמחותם. בניגוד לשיטת הרמב"ם, רבים ראו בפיוטי האזהרות חיבור בעל משקל הלכתי. למשל, ה[[רשב"ץ]] כתב פירוש בשם "זוהר הרקיע" על האזהרות של אבן גבירול, ובו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומנסה אף להסיק מן הפיוט מהי דעתו של אבן גבירול במחלוקת. הרב [[ירוחם פישל פערלא]] כתב חיבור ארוך על אחד מפיוטי האזהרות של רס"ג, בו הוא דן בדעת רס"ג בשאלות שונות הקשורות במצוות, על סמך מילים בודדות בהן רס"ג השתמש בפיוטו.
 
==ראו גם==