ועידת השולחן העגול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←מהלך הוועידה: תיאור שתי קבלות הפנים |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ראשי ממשלות מצרים, עיראק וסעודיה |
||
שורה 23:
===המשלחת הערבית===
הרכב המשלחת הערבית: [[ג'מאל אל-חוסייני]] (ראש המשלחת, רשמית: ממלא מקום "הנשיא" [[אמין אל-חוסייני]], שנשאר ב[[ביירות]]), [[עווני עבד אל-האדי]], [[מוסא אל-עלמי]], [[ג'ורג' אנטוניוס]] (מזכיר כללי של כל המשלחות הערביות), [[חוסיין אל-ח'אלידי]], [[אלפרד רוק]], [[אמין אל-תמימי]], [[ראע'ב נשאשיבי]] ו[[יעקוב פראג']]. מזכיר המשלחת היה פואד סאבא. אל-עלמי השתתף בוועדה שעסקה ב[[מכתבי מקמהון]] ואילו אל-חוסייני ואנטוניוס השתתפו בוועדה למדיניות.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}}
ג'מאל אל-חוסייני פעל לגייס תמיכה ערבית בעמדה הפלסטינית. אמין אל-חוסייני, ששהה בגלות בלבנון, התעדכן באופן שוטף על מהלך הדיונים והנחה את חברי המשלחת.{{הערה|[[אילן פפה]], '''אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני''', עמודים
בתור יועץ למשלחת הערבית שימש [[מייקל מקדונל]] לשעבר "[[זקן השופטים]]" הבריטי בארץ ישראל.
בוועידה השתתפו גם נציגי חמש מדינות ערב עצמאיות ועצמאיות-למחצה: [[מצרים]], [[ערב הסעודית]], [[תימן]], [[עיראק]] ו[[עבר הירדן]].{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}} ביניהם היו ראשי ממשלות מצרים, עיראק וסעודיה.{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יט, עמ' 387.}} [[סוריה]] ו[[לבנון]] היו תחת שלטון מנדטורי ולא הוזמנו בשל התנגדות צרפת.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}}
==מהלך הוועידה==
הוועידה נפתחה ב-[[7 בפברואר]] [[1939]]. כבר מראשיתה סירבו נציגי הערבים לשבת לשולחן אחד עם נציגי היישוב היהודי, ולכן כל אחת מהנציגויות קיימה כינוס נפרד של הוועידה עם הבריטים, ובכך הפכו למתווך.
בשעה 10:30 בבוקר נכנסה המשלחת הערבית לארמון סנט-ג'יימס בשער "פריאר'ס קורט". ב"חדר המלכה אן" נערכה השקת כוסיות ולאחר מכן התיישבו המנהיגים הערבים ב"חדר התמונות", שבו תלויים דיוקנותיהם של המלכים והנסיכים של בריטניה. אליהם הצטרפו ראש ממשלת אנגליה, [[נוויל צ'מברליין]], שר החוץ הלורד האליפקס, שר המושבות [[מלקולם מקדונלד]], שני תתי-שרים ומספר פקידים בכירים, שהתיישבו מול המשלחת הערבית. צ'מברליין נשא ברכה קצרה ושני נציגים ערבים השיבו לו. המשלחת הערבית עזבה את הארמון בשער שדרכו נכנסה. בשעה 11:45 שוב נכנסה הפמלייה הבריטית אל "חדר התמונות", הפעם אל מול המשלחת הציונית, שנכנסה לארמון דרך "שער הצירים". צ'מברליין נשא את אותה ברכה, שהפעם הופנתה אל "היהודים". ויצמן, בן-צבי ו[[סטפן וייז]] השיבו לו בשם המשלחת. בתום הישיבה, יצאה גם המשלחת היהודית מהארמון דרך השער שדרכו נכנסה.{{הערה|
נציגי היהודים, בראשות חיים ויצמן, קראו בהסתמך על [[הצהרת בלפור]] ועל [[המנדט הבריטי]] לאפשר [[עלייה לארץ ישראל]], כזו שתתרום לפתרון [[בעיית הפליטים היהודים]] ב[[אירופה]]. כמו כן פנו לאנגלים בבקשה לא לעזוב את היהודים "בשעה השחורה ביותר בתולדות עם ישראל", והדגיש כי "פיוס שונאים על חשבון הזנחתם של ידידים לא יצעיד קדימה את ענייניה של בריטניה". ניתן לסכם את תביעות נציגי היהודים בסעיפים הבאים:
| |||