ימי חג (נצרות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Avitevel (שיחה | תרומות)
שורה 82:
[[קובץ:Día de San Patricio Buenos Aires 2.jpg|ממוזער|150px|שמאל| יום פטריק הקדוש, [[בואנוס איירס]] ([[ארגנטינה]])]]
 
חגי הקדושים הם ימי זיכרון של הכנסייה הנוצרית אשר מנציחה את מותם של מרטירים -אנישים שקדשו את חייהם למען הדת הנוצרית- או קדושים אחרים שהקשר החריג שלהם עם האל העניק להם מידה של קדושה, כמו כן ישנם ימי חג נוצריים אשר מנציחים זיכרון לכובדם של מלאכים, התגליות וניסים שהתרחשו במהלך "היסטוריה המקודשת" של הנצרות. מספר ימי זיכרון אשר בלוח השנה הליטורגי הם איפוא רבים ממספר ימות השנה ולכן היו קדושים שיום חגם חל באותו תאריך. אולם חשיבותו של ציון יום זיכרון בשנה תלויה מאוד בקהילה המקומית. קדושים ומלאכים הם פטרונים של אנשים מקומיים או של קהילות, ערים ואף מדינות שלמות. ולכן במסורת הנוצרית בקהילה או עיר מסיומת שבהן קדוש מסיום נחשב לפטרונה, יום חגו הופך לחג רשמי. כך למשל בימי הביינים, חגו של המלאך מיכאל נחגג תמיד בחודשי ספטמבר אשר היו מוכרים לאיכרים באירופה כ"תקופת הקציר" ולכן נהגו להחשיבו לקדוש המגן של הקציר.
 
במסורת הנוצרית ימי הזיכרון לכבודם של קדושים יכולים להיות אישיים, מקומיים, לאומיים ואף בין לאומיים. במישור האישי בנצרות המזרחית נהוג בכל בית נוצרי לכבד זיכרון של קדוש מקומי של הבית, בטקס הנקראה "[[קוליבה]]", אשר בו נהוג לאפות מאפה או עוגת דגנים ולברך בשמה את הקדוש הפטרון של הבית.