משק פועלות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Masala Dosa (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9:
הלימודים והעבודה המעשית במשקים כללו הכרות עם כל ענפי החקלאות, כגון [[פלחה]], [[מטע]]ים, [[לול]] ו[[רפת]], וכן כללים לניהול משק בית של משפחה. בנוסף להכשרה המקצועית, היו המגורים בסביבה התומכת של המשקים, שחלקם מוקמו בערים הגדולות, שלב חשוב בקליטתן ב[[ארץ ישראל|ארץ]] של נשים, שכלל גם לימוד השפה ה[[עברית]], והכרת [[תנועת העבודה]] והחברה היישובית בכללה.
החלוץ והמסאי [[מנחם שמואלי (ממשי)]] היה הראשון שהגה ב-1910 את רעיון החווה המיוחדת להכשרת פועלות חקלאיות במאמרו הפמינסטי "לשאלת הפועלת הגלילית":{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = ממשי|שם = לשאלת "הפועלת הגלילית"|כתב עת = הפועל הצעיר|כרך = שנה רביעית, מספר 4|שנת הוצאה = 1910|עמ = 4-6|קישור = http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=HHR%2F1910%2F12%2F09&page=4}}}}:
האגרונומית והחלוצה [[חנה מייזל]] הגתה את רעיון משק הפועלות בהיותה בחוות סג'רה כאמצעי להכשרת החלוצות בעבודה חקלאית ומימשה את רעיון "משק פועלות" ב[[חוות כנרת]] בשנת [[1911]] בתמיכה כספית של אגודת נשים יהודית-גרמנית לעבודה תרבותית בארץ-ישראל שנציגתן בארץ ישראל הייתה [[שרה טהון]].{{הערה|ראן: עדה מימון, '''50 שנות תנועת הפועלות'''.}} בזכות פעולה זו קיבלו לחזקתן 20 חברות מכנרת חלקת אדמה בה שתלו ועיבדו גן ירקות. אספת הפועלות הראשונה התקיימה בכנרת בשנת [[תרע"א]] 1911.▼
{{ציטוט|תוכן = כשם שנקטנו אמצעים לחנך פועלים חקלאים, כך צריכים אנו לנקוט אמצעים לחנך פועלות חקלאיות, ואחד מהאמצעים הראשונים הוא: ליסד על־יד החווה כנרת מחלקה לגידול בהמות, עופות וכו', שעלמות תוכלנה להתלמד שם ולהתרגל בעבודה זו.|מקור = |מרכאות = כן}}
▲האגרונומית והחלוצה [[חנה מייזל]]
== משקי הפועלות ==
| |||