אורות (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה OCLC. יישאב מוויקינתונים (תג)
עריכה
שורה 32:
|היברובוקס=
}}
'''אורות''' הוא ספר שכתבהמלוקט מכתבי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. יצא לאור לראשונה ב[[תר"פ]] ([[1920]]). בין הנושאים שבהם עוסק הספר: [[ארץ ישראל]], [[לאומיות]] [[עם ישראל]] לעומת [[אוניברסליזם|אוניברסליות]], כינון [[מדינה]] וניהול [[מלחמה|מלחמות]], יחס עם ישראל לעמים אחרים, יחס ה[[יהדות]] ל[[דת]]ות אחרות ויחס היהדות לתופעת החילון בעם, תפיסת ה[[אלהים|אלוהות]], [[משיחיות]] ו[[גאולה]].
 
מהדורתו הראשונה של הספר לוקטה ונערכה בעיקר מ"[[שמונה קבצים|שמונת פנקסיו]]" של הרב קוק]] (מהם נערכו אף כרכי [[אורות הקודש]]), אך גם מכתבים נוספים, עוד בחייו, על ידי בנו הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. יצאה לאור בהוצאת "דגל ירושלים". מהדורה רחבה יותר, אף היא ערוכה על ידי [[הרצי"ה קוק]], יצאה לאור בשנת תש"י, בהוצאת "[[מוסד הרב קוק]]".
 
הספר נחשב בעיני חלק גדולרבים מב[[הציונות הדתית|הציוניםציונות הדתייםהדתית]], במיוחד אלו ההולכים בדרך הרב קוק, לספר יסוד במחשבה ובאמונה., ובעיני רבים מה[[חרדים]] - לספר שגוי ומסוכן. כיום לא ניתן למצוא את הספר בספריות של ישיבות חרדיות, אבל הוא נמצא בכל הישיבות הציוניות. לספר קמו מבקרים גם בחוגים [[ליברליזם|ליברליים]]., לדעתם,בטענה הדגששהדגש על הלאומיות הישראלית בספר מופרז.
 
==מבנה הספר ותוכנו==
שורה 48:
* '''אורות ישראל'''
 
סגנונו של הספר, הואכמו הגותיכתביו וספרותישל עםהרב נטייהקוק לפיוטיותבתחום זה, סגנוןהגותי שהיהעם מקובלנטייה באותה תקופהלפיוטיות. רעיונותיו שאובים ממקורות היהדות הקדומים, בעיקר מן ה[[קבלה]], ושיטת [[האר"י]] מצפת. כתיבתו של הרב קוק קולחת ועם מעט מאוד ציון מקורות, בשונה מן המקובל בעולם ה[[ישיבה|ישיבות]]. בכך דומה הרב קוק במידת מה ל[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], שבוקר על שיטתו זו. עם זאת, עורך הספר, הרב צבי יהודה קוק, הוסיף בסופו מראי מקומות.
 
הספר בא להתמודד עם שאלות רבות שניסרו בחלל העולם, במיוחד בעניין המפעל הציוני בארץ ישראל והמדינה היהודית שבדרך. ביניהןבהן:
* מדוע תהליך של כפירה ו[[חילון]] נמצא בשיאו דווקא בזמן של גאולה וקיבוץ גלויות.
* כיצד בין המורדים בתורה והכופרים באלוהים ניתן למצוא צעירים בעלי [[אידיאליזם|אידיאליםאידיאליסטים]].
* מהו תפקיד החילון ומה היחס הראוי אליו.
* האם יש לתמוך בציונות, בפרט לאור חילוניותם של מנהיגיה שאינם שומרי תורה, או שמא יש להמתין לגאולה בידי שמים.
* מהו הציביון הראוי למדינה ומהו סגנון החיים האידיאלי ליהודי מאמין.
* מה דרוש, במעשה ובמחשבה, לביסוס תהליך תחיית עם ישראל.
* כיצד לשלב בין עולם השכל, הרגש והדמיון.
* מהי הצורה החדשה שעל היהדות המודרנית ללבוש.
* כיצד לשלב בין התרבויות השונות שהתפתחו לאורך ההיסטוריה היהודית, ובמרכזן תרבות בית ראשון ותרבות בית שני.
* כיצד לשלב בין עולם השכל, הרגש והדמיון.
* כיצד לשלב בין התרבויות השונות שהתפתחו לאורך ההיסטוריה היהודית, ובמרכזן תרבות בית ראשון ותרבות בית שני.
 
=== מבנה הספר במהדורתו הראשונה ===
שורה 66 ⟵ 65:
ל'אורות מאופל' שלושה חלקים: ארץ ישראל (שמונה פרקים), העוסק בעניינה של [[ארץ ישראל]], סגולותיה הרוחניות והיחס בינה לעם ישראל; המלחמה (עשרה פרקים), ועוסק בעניינן הפנימי של מלחמות העולם, יחס עם ישראל למלחמות והצורך בהן, כמו גם בנושאים נוספים; וישראל ותחיתו{{הערה|כך הכתיב במקור.}} (שלושים ושניים פרקים), העוסק במגוון נושאים הסובבים סביב גאולת ישראל, ובעיקר היחס שבין ישראל ל[[נצרות]] (המכונה בספר: "המינות") וביחס הנכון בין הקודש לחול. אורות מאופל, כשמו, נכתב בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. חיבור זה החל להיערך בידי הרצי"ה כבר בשנת [[ה'תרע"ט]].
 
ב'אורות התחיה' שבעים ושניים פרקים העוסקים בגאולת ישראל על פי פנימיות התורה, תוך התייחסויות אקטואלית למאורעות שונים ולאסכולות שונות בעניין. דיון נרחב מוקדש לטענת המחבר שעל האומה לשוב בעת הגאולה לעסוק בחיי העולם הזה, כגון בספרות ובהתעמלות, ובדרכים בהם יש לעשות זאת. קובץ זה נכתב ברובו, מלבד חמשת הפרקים הראשונים העומדים כיחידה בפני עצמה, בתקופה בה כיהן הראי"ה כרבה של יפו.
 
שני חלקי הספר לוקטו מתוך פנקסי [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] המכונים '[[שמונה קבצים]]', [[פנקסי הראי"ה]] ועוד.
 
=== ההוספות שבמהדורה השנייה ===
שורה 119 ⟵ 116:
* הרב [[איסר זלמן מלצר]], ראש [[ישיבת עץ חיים]] וידידו הקרוב של הרב קוק עוד מתקופת וולוז'ין, כתב במכתב עידוד והסכמה להוצאת כתבי הרב קוק, [[כ"ח באב]] [[תש"ה]]:
::"במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו. ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים... וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה"{{הערה|1='''ליקוטי הראי"ה''' א' או ב', עמ' 246; '''שיחות הראי"ה''', עמ' י"ד; וציטוט חלקי ב'''בשדה הראי"'ה''', עמ' 96 ו-132.}}.
* סמוך למתקפות נגד הראי"ה, תלמידהוציא הרב קוקתלמידו, הרב [[יעקב משה חרל"פ]] כתב והוציא לאור חיבור בשם: '''טובים מאורות''', שבו ביאר ופירש כמה מפרקי ספר אורות וניסהבמטרה להדוף את הקטרוגים כלפיו. הדים להגות של ספר אורות אפשר למצוא בסדרת ספריו '''מי מרום''', שנערכו על ידי תלמידיו, ובראשם הרב [[יוסף לייב זוסמן]].
* רבי [[יוסף משאש]] מראשי רבני [[מרוקו]], קיבל חוברת גינוי על ספר אורות מאנשי [[חסידות סאטמר]], ולאחר שניהל [[חליפת מכתבים]] עם הרב קוק, שבה קיבל הסברים מהרב קוק לגבי הכתוב באורות, כתב דברים חריפים ביותר כנגד משמיצי ספר אורות והרב קוק.
::"גאון יעקב, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק ישצ"ו [=ישמרו צורו וגואלו], שלום. תפארת ישראל!, בשבוע החולף קבלתי חבילת ספרים ניצוצי אורות מחכמת אדוני המלך וקדושתו וענותו, והנני הוגה בהם בשום שכל, ואורו עיני במתק דבשם הרב, המלבב ומלהיב לב כל איש ישראל ליוצרו ודתו, וכל דף ודף יש בו די והותר לסתום ולחתום כל פה הדובר על צדיק עתק, מה מאד הנני שבע רצון ועונג ועלז כליות בהגיגי בהם, האל הנאמן ומקור הטוב יגמול לאדוני הרב בכל טוב סלה, וזאת להודיע להדר"ג, כי בירח החולף שלחתי מכתב קשות, לעורך הבית ועד לחכמים, על אשר טנף אותו בהכניסו לתוכו מים הזדונים על כבוד מלכותו, ועוד הזהרתיו על להבא, ביטחוני, שכה יעשה, מהאל אבקשה שיטהר לב כל ישראל לרדוף רק אחר האמת והשלום, תמיד, אמן"{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''', חלק ב', אגרת תרצ"א. ועיינו עוד באגרות: ח"ב, אגרת תתפ"ט, ח"א קנ"ו.}}