אורות (ספר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה OCLC. יישאב מוויקינתונים (תג) |
עריכה |
||
שורה 32:
|היברובוקס=
}}
'''אורות''' הוא ספר
מהדורתו הראשונה של הספר לוקטה ונערכה בעיקר מ"[[שמונה קבצים
הספר נחשב בעיני
==מבנה הספר ותוכנו==
שורה 48:
* '''אורות ישראל'''
סגנונו של הספר,
הספר בא להתמודד עם שאלות רבות שניסרו בחלל העולם, במיוחד בעניין המפעל הציוני בארץ ישראל והמדינה היהודית שבדרך.
* מדוע תהליך של כפירה ו[[חילון]] נמצא בשיאו דווקא בזמן של גאולה וקיבוץ גלויות
* כיצד בין המורדים בתורה והכופרים באלוהים ניתן למצוא צעירים
* מהו תפקיד החילון
* האם יש לתמוך בציונות, בפרט לאור חילוניותם של מנהיגיה שאינם שומרי תורה, או שמא יש להמתין לגאולה בידי שמים
* מהו הציביון הראוי למדינה ומהו סגנון החיים האידיאלי ליהודי מאמין
* מה דרוש, במעשה ובמחשבה, לביסוס תהליך תחיית עם ישראל
* כיצד לשלב בין התרבויות השונות שהתפתחו לאורך ההיסטוריה היהודית, ובמרכזן תרבות בית ראשון ותרבות בית שני
▲* כיצד לשלב בין עולם השכל, הרגש והדמיון.
▲* כיצד לשלב בין התרבויות השונות שהתפתחו לאורך ההיסטוריה היהודית, ובמרכזן תרבות בית ראשון ותרבות בית שני.
=== מבנה הספר במהדורתו הראשונה ===
שורה 66 ⟵ 65:
ל'אורות מאופל' שלושה חלקים: ארץ ישראל (שמונה פרקים), העוסק בעניינה של [[ארץ ישראל]], סגולותיה הרוחניות והיחס בינה לעם ישראל; המלחמה (עשרה פרקים), ועוסק בעניינן הפנימי של מלחמות העולם, יחס עם ישראל למלחמות והצורך בהן, כמו גם בנושאים נוספים; וישראל ותחיתו{{הערה|כך הכתיב במקור.}} (שלושים ושניים פרקים), העוסק במגוון נושאים הסובבים סביב גאולת ישראל, ובעיקר היחס שבין ישראל ל[[נצרות]] (המכונה בספר: "המינות") וביחס הנכון בין הקודש לחול. אורות מאופל, כשמו, נכתב בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. חיבור זה החל להיערך בידי הרצי"ה כבר בשנת [[ה'תרע"ט]].
ב'אורות התחיה' שבעים ושניים פרקים העוסקים בגאולת ישראל על פי פנימיות התורה, תוך התייחסויות אקטואלית למאורעות שונים ולאסכולות שונות בעניין. דיון נרחב מוקדש לטענת המחבר שעל האומה לשוב בעת הגאולה לעסוק בחיי העולם הזה, כגון בספרות ובהתעמלות, ובדרכים בהם יש לעשות זאת. קובץ זה נכתב ברובו, מלבד חמשת הפרקים הראשונים העומדים כיחידה בפני עצמה, בתקופה בה כיהן הראי"ה כרבה של יפו.
=== ההוספות שבמהדורה השנייה ===
שורה 119 ⟵ 116:
* הרב [[איסר זלמן מלצר]], ראש [[ישיבת עץ חיים]] וידידו הקרוב של הרב קוק עוד מתקופת וולוז'ין, כתב במכתב עידוד והסכמה להוצאת כתבי הרב קוק, [[כ"ח באב]] [[תש"ה]]:
::"במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו. ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים... וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה"{{הערה|1='''ליקוטי הראי"ה''' א' או ב', עמ' 246; '''שיחות הראי"ה''', עמ' י"ד; וציטוט חלקי ב'''בשדה הראי"'ה''', עמ' 96 ו-132.}}.
* סמוך למתקפות נגד הראי"ה,
* רבי [[יוסף משאש]] מראשי רבני [[מרוקו]], קיבל חוברת גינוי על ספר אורות מאנשי [[חסידות סאטמר]], ולאחר שניהל [[חליפת מכתבים]] עם הרב קוק, שבה קיבל הסברים מהרב קוק לגבי הכתוב באורות, כתב דברים חריפים ביותר כנגד משמיצי ספר אורות והרב קוק.
::"גאון יעקב, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק ישצ"ו [=ישמרו צורו וגואלו], שלום. תפארת ישראל!, בשבוע החולף קבלתי חבילת ספרים ניצוצי אורות מחכמת אדוני המלך וקדושתו וענותו, והנני הוגה בהם בשום שכל, ואורו עיני במתק דבשם הרב, המלבב ומלהיב לב כל איש ישראל ליוצרו ודתו, וכל דף ודף יש בו די והותר לסתום ולחתום כל פה הדובר על צדיק עתק, מה מאד הנני שבע רצון ועונג ועלז כליות בהגיגי בהם, האל הנאמן ומקור הטוב יגמול לאדוני הרב בכל טוב סלה, וזאת להודיע להדר"ג, כי בירח החולף שלחתי מכתב קשות, לעורך הבית ועד לחכמים, על אשר טנף אותו בהכניסו לתוכו מים הזדונים על כבוד מלכותו, ועוד הזהרתיו על להבא, ביטחוני, שכה יעשה, מהאל אבקשה שיטהר לב כל ישראל לרדוף רק אחר האמת והשלום, תמיד, אמן"{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''', חלק ב', אגרת תרצ"א. ועיינו עוד באגרות: ח"ב, אגרת תתפ"ט, ח"א קנ"ו.}}
|