אורות (ספר) – הבדלי גרסאות

|היברובוקס=

}}

 

 

 

==מבנה הספר ותוכנו==

* '''אורות ישראל'''

 

 

 

=== מבנה הספר במהדורתו הראשונה ===

ל'אורות מאופל' שלושה חלקים: ארץ ישראל (שמונה פרקים), העוסק בעניינה של [[ארץ ישראל]], סגולותיה הרוחניות והיחס בינה לעם ישראל; המלחמה (עשרה פרקים), ועוסק בעניינן הפנימי של מלחמות העולם, יחס עם ישראל למלחמות והצורך בהן, כמו גם בנושאים נוספים; וישראל ותחיתו{{הערה|כך הכתיב במקור.}} (שלושים ושניים פרקים), העוסק במגוון נושאים הסובבים סביב גאולת ישראל, ובעיקר היחס שבין ישראל ל[[נצרות]] (המכונה בספר: "המינות") וביחס הנכון בין הקודש לחול. אורות מאופל, כשמו, נכתב בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. חיבור זה החל להיערך בידי הרצי"ה כבר בשנת [[ה'תרע"ט]].

 

 

=== ההוספות שבמהדורה השנייה ===

* הרב [[איסר זלמן מלצר]], ראש [[ישיבת עץ חיים]] וידידו הקרוב של הרב קוק עוד מתקופת וולוז'ין, כתב במכתב עידוד והסכמה להוצאת כתבי הרב קוק, [[כ"ח באב]] [[תש"ה]]:

::"במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו. ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים... וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה"{{הערה|1='''ליקוטי הראי"ה''' א' או ב', עמ' 246; '''שיחות הראי"ה''', עמ' י"ד; וציטוט חלקי ב'''בשדה הראי"'ה''', עמ' 96 ו-132.}}.

* רבי [[יוסף משאש]] מראשי רבני [[מרוקו]], קיבל חוברת גינוי על ספר אורות מאנשי [[חסידות סאטמר]], ולאחר שניהל [[חליפת מכתבים]] עם הרב קוק, שבה קיבל הסברים מהרב קוק לגבי הכתוב באורות, כתב דברים חריפים ביותר כנגד משמיצי ספר אורות והרב קוק.

::"גאון יעקב, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק ישצ"ו [=ישמרו צורו וגואלו], שלום. תפארת ישראל!, בשבוע החולף קבלתי חבילת ספרים ניצוצי אורות מחכמת אדוני המלך וקדושתו וענותו, והנני הוגה בהם בשום שכל, ואורו עיני במתק דבשם הרב, המלבב ומלהיב לב כל איש ישראל ליוצרו ודתו, וכל דף ודף יש בו די והותר לסתום ולחתום כל פה הדובר על צדיק עתק, מה מאד הנני שבע רצון ועונג ועלז כליות בהגיגי בהם, האל הנאמן ומקור הטוב יגמול לאדוני הרב בכל טוב סלה, וזאת להודיע להדר"ג, כי בירח החולף שלחתי מכתב קשות, לעורך הבית ועד לחכמים, על אשר טנף אותו בהכניסו לתוכו מים הזדונים על כבוד מלכותו, ועוד הזהרתיו על להבא, ביטחוני, שכה יעשה, מהאל אבקשה שיטהר לב כל ישראל לרדוף רק אחר האמת והשלום, תמיד, אמן"{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''', חלק ב', אגרת תרצ"א. ועיינו עוד באגרות: ח"ב, אגרת תתפ"ט, ח"א קנ"ו.}}