רבינא – הבדלי גרסאות

 

לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו{{הערה|ראו {{בבלי|עבודה זרה|נ|ב}} "לא [[חכם|נגר]] אנא ולא בר נגר אנא"}}. למרות זאת, מובא בגמרא מאמרים שמסר בשם חכמים אחרים, ו[[מרימר]] אמר אותם לרבינא בשם אביו{{הערה|{{בבלי|נדרים|ס|ב}}. {{בבלי|נדרים|צ|א}}}}. כמו כן, מכיוון שהוא לא זכה להכיר את אביו (נפטר לפני שנולד או בילדותו), מסרה לו אמו את פסקיו של אביו, כפי שנהג בעצמו{{הערה|{{בבלי|מנחות|סח|ב}}.}}.

 

לפי שיטת רש"י והרמב"ם{{הערה|הרב יצחק שילת, על הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה }} הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש [[ישיבת פומבדיתא]]{{הערה|א' ווייס, התהוות התלמוד בשלמותו, ניו-יורק תש"ג, עמ' 257-242; א"ש רוזנטל, עריכתה של מסכת פסח ראשון, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשי"ט, עמ' 6 ואילך; ד' רוזנטל, 'פרקא דאביי', תרביץ מו (תשל"ז), עמ' 97; הנ"ל, 'עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד הבבלי', מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 156-155}},