שאנסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישור לשירי שתייה
שורה 12:
ספר התווים הראשון שהודפס בדפוס מיטלטל היה קובץ שאנסונים.
 
שיר סולו צרפתי התפתח בסוף המאה ה-16, כנראה מן היצירות הפריזאיות שהוזכרו קודם. במשך [[המאה ה-17]] שגשגו שירי אהבה, [[שירי שתייה]] ודומיהם, בדרך כלל בליווי [[לאוטה]] או [[כלי מקלדת]]. תרמו להם מלחינים כמו אנטואן בוסה, דניס גוטייה, מישל לאמבר ומישל-רישאר דה לאלאנד.
 
במשך [[המאה ה-18]] הייתה ה[[אופרה]] המוזיקה הווקלית השלטת, אבל שירת הסולו קמה לתחייה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], תחילה בנעימות טרקלין, אבל באמצע המאה כבר הופיעו יצירות מתוחכמות ומלוטשות, שהושפעו מן ה[[ליד]]ר הגרמניים, שמצאו את דרכם אל צרפת. לואי נידרמאייר, הנתון לקסמי [[פרנץ שוברט|שוברט]], היה הציר המרכזי בתנועה זו, ואחריו [[אדואר לאלו]], פליסיין דוד ורבים אחרים. מלחיני השיר הצרפתי של סוף המאה ה-19, שכונה מלודיה או שאנסון, היו [[ארנסט שוסון]], [[עמנואל שברייה]], [[גבריאל פורה]] ו[[קלוד דביסי]], [[מוריס ראוול]], [[פרנסיס פולנק]] ורבים ממלחיני [[המאה ה-20]] בצרפת המשיכו במסורת איתנה זו.