ויקיפדיה

חרוז אלכסנדריני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הערות שוליים
סקריפט החלפות (נאו-, לעיתים)
שורה 2:
 
ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז [[חריזה#חרוז זכרי ונקבי|זכרי-נקבי]], שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן עשר הברות, ללא דגש פרוסודי ([[משקל (שירה)#רגליים|רגל משקלית]]).
 
<br />
 
==== החרוז האלכסנדריני בשפות אחרות ====
 
בשירה האנגלית ובשפות אחרות (בהן השירה העברית), החרוז האלכסנדריני הוא טור בן שתים-עשרה הברות, במשקל הקסמטר יאמבי, עם הפסק באמצע אחרי ההברה השישית. ▼
 
▲בשירה האנגלית ובשפות אחרות (בהן השירה העברית), החרוז האלכסנדריני הוא טור בן שתים-עשרה הברות, במשקל הקסמטר יאמבי, עם הפסק באמצע אחרי ההברה השישית.
 
בשירה האנגלית, הגרמנית והסלאבית, המשקל הוא [[משקל (שירה)#השיטה הסילבּו-טונית|סילבו-טונאלי]]. במשקל זה יש דגש פרוסודי, כך שסירוג של שורות זכריות ונקביות ידרוש החלפת משקל. החריזה המסורגת בחרוז האלכסנדריני האנגלי והגרמני היא במשקל יאמבי (הדגש הוא על כל הברה שנייה), כלומר חריזה זכרית. גם בשירה הצרפתית המודרנית, משוררים כמו ויקטור הוגו ושארל בודלר השתמשו במשקל האלכסנדריני בן 12 ההברות<ref>{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/books/2005/jan/22/featuresreviews.guardianreview14|title=Review: Selected Poems of Victor Hugo|last=Romer|first=Stephen|date=2005-01-22|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2019-02-02}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://digitool.library.mcgill.ca/webclient/StreamGate?folder_id=0&dvs=1549104974151~352|הכותב=DOUGLAS BROWN|כותרת=BAUDELAIRE AND THE SONNET
ON THE THRESHOLD OF MODERNITY|אתר=digitool.library.mcgill.ca|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>.
<br />
 
==== שימוש בחרוז אלכסנדריני בשירה העברית ====
 
השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רויאל נץ|שם=פושטי המדים: על שירת החרוז החדש|כתב עת=|קישור=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995073/99995073002/99995073002-116-140.pdf}}</ref> בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו ב[[הגייה אשכנזית]], שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל. ▼
 
[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות ניאונאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]])<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=|קישור=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=zLbxpzQgpH0%3d&tabid=65&mid=455}}</ref>. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}</ref>. ▼
▲השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רויאל נץ|שם=פושטי המדים: על שירת החרוז החדש|כתב עת=|קישור=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995073/99995073002/99995073002-116-140.pdf}}</ref> בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו ב[[הגייה אשכנזית]], שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.
 
▲[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות ניאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]])<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=|קישור=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=zLbxpzQgpH0%3d&tabid=65&mid=455}}</ref>. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}</ref>.
 
[[אהרן שבתאי|אהרון שבתאי]] עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.newlibrary.co.il/page_1034|כותרת=אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`|אתר=www.newlibrary.co.il|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם [[דורי מנור]] ו[[סיון בסקין|סיוון בסקין]]. ▼
 
▲[[אהרן שבתאי|אהרון שבתאי]] עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעתיםלעיתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.newlibrary.co.il/page_1034|כותרת=אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`|אתר=www.newlibrary.co.il|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם [[דורי מנור]] ו[[סיון בסקין|סיוון בסקין]].
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
<br />
[[קטגוריה:שירה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חרוז_אלכסנדריני"