כלב בן יפונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כלב בן יפונה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של כלב בן יפונה (שיחה) לעריכה האחרונה של בן נחום |
||
שורה 2:
[[קובץ:Kalebstraube_im_Tübinger_Stadtmuseum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צלחת ברזל משנת 1738.]]
'''כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי''' הוא [[דמות מקראית]]. על פי המקרא היה נשיא [[שבט יהודה]] שנכלל ב[[שנים עשר המרגלים]] שנשלחו על ידי [[משה]] לתור את הארץ. כלב, ביחד עם [[יהושע בן נון]], לא הוציא דיבת הארץ רעה כשאר המרגלים, אלא עמד מול שאר המרגלים והעם באומץ, והצהיר "טובה הארץ מאוד מאד". בזכות מעשה זה ניצל מהגזרה על בני דורו, שלא להיכנס ל[[ארץ ישראל]].
==כלב בן-יפונה בריגול הארץ==
שורה 16:
לפי ה[[מדרש]], כלב בן יפונה ו[[פינחס|פינחס בן אלעזר]] הכהן הם שני המרגלים אשר שלח [[יהושע בן נון]] לתור את [[יריחו]]. הם התחבאו אצל [[רחב הזונה]] ולבסוף הצילו אותה ואת משפחתה.{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|טז|א}}}}
==מורשתו של
[[קובץ:Josua-und-Kaleb-Brunnen_2.jpg|שמאל|ממוזער|230px|פסל של כלב ויהושע כמלאכים, נושאים את אשכול הענבים.]]
בעת חלוקת הארץ על ידי יהושע בן נון, שהפך למנהיג העם, הזכיר לו כלב את ההבטחה שקיבל במדבר לרשת את הארץ וביקש לקבל נחלה בהרי יהודה ({{תנ"ך|יהושע|יד|קצר=כן}}). בדבריו ליהושע ציין כלב שהוא בן שמונים וחמש אך עדיין יכול להילחם על הארץ "ככוחי אז כן כוחי עתה", ויוכל להוריש את הענקים אשר התגוררו אז בהרי יהודה. יהושע העניק לכלב את [[חברון]]. על פי {{תנ"ך|יהושע|כא|ללא=ספר}} ביהושע (וגם {{תנ"ך|דברי הימים א|ו|קצר=כן}}), הכוונה היא לשדה העיר וחצריה, שכן העיר עצמה הייתה [[עיר מקלט]] שניתנה ל[[כהן|כהנים]].
כלב הציע את בתו, [[עכסה]], לאשה לאיש שיצליח לכבוש את קריית ספר (שנקראה גם [[דביר (עיר עתיקה)|דביר]]) מידי הענקים. [[עתניאל בן קנז]], אחיו של כלב נענה לאתגר וכבש את קריית ספר. כלב העניק לעכסה ולעתניאל במתנה גולות מים.
על פי [[דברי הימים]] ({{תנ"ך|דברי הימים א|ד|ללא=ספר}}), בניו של כלב בן יפונה הם עירו, אלה ונעם, ירד, חבר ויקותיאל.
===במדרשים===
על פי המדרש, אפרת אשתו השנייה של כלב היא [[מרים הנביאה]] אחות משה. עוד מוסיף המדרש{{הערה|{{בבלי|מגילה|יג|א}}}}. ש[[בתיה בת פרעה]] הייתה גם היא אשת כלב, בעלה נקרא בדברי הימים מרד כיוון שמרד בעצת המרגלים.
== כלב בן יפונה וכלב בן
ב{{תנ"ך|דברי הימים א|ב|ללא=ספר}} ב[[דברי הימים]] א', מוזכר כלב בן חצרון, בן לשבט יהודה המקושר גם הוא לחברון ולסביבתה. המדרש מקשר בין כלב בן יפונה לכלב בן חצרון, וטוען כי השם יפונה מלמד על תכונתו של כלב, ש'''פנה''' מעצת המרגלים. על פי זיהוי זה, כלב נשא לאשה את עזובה ונולדו להם שתי בנות: עזובה-אשה ויריעות, ושלושה בנים: ישר, שובב וארדון. לאחר מות עזובה נישא כלב לאפרת, שהיא על פי המדרש מרים אחות משה. בנם של כלב ואפרת היה [[חור (דמות מקראית)|חור]], ונכדו של חור - [[בצלאל בן אורי]], מבוני [[המשכן]]. אם הטענה נכונה, כי אז כלב, שהיה כבן 40 ביציאת מצרים, היה אבי סבו של בצלאל, שהיה כבר אדם בוגר אז. המדרש מחשב שכדי שזה יתאפשר, כלב, חור ואורי היו צריכים להביא את בניהם לעולם בעודם ילדים.
| |||