יומני הערפד (סדרת ספרים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
אלנה מכינה את אולם בית ספרה בעזרת שתי חברותיה, בוני ומרדית, למסיבת בית הרוחות של ליל כול הקדושים. האורות כבים, וזר כהה, מסוכן ומפתה נכנס. הוא כמעט משכנע את אלנה לנשק אותו, למרות אהבתה לסטפן. היא מסרבת לו, והוא אומר שהוא סוף סוף מצא את הבחורה שחיפש. בהמשך הוא מופיע שוב בביתה של בוני, במסיבת פיג'מות, כשאלנה בטעות מזמינה אותו להיכנס. אלנה הביאה איתה את היומן. הוא מצטט לה שיר אהבה, ומנסה לנשק אותה. היא כמעט נכנעת, אך מצליחה להתאפק. הנער מגיב בזעם, ועוזב כשאלנה מבקשת ממנו. הכלב של בוני מת באופן בלתי צפוי, והיומן נעלם.
 
במסיבת בית הרוחות, ניתן למר טאנר – המורה להיסטוריה – תפקיד הגווייה המדממת, כאשר הוא צריך להיות מכוסה בדם מזויף ולהפחיד אנשים, אך הוא מסרב. סטפן משכנע אותו בדרך כלשהי, מה שמחשיד את הנוכחים סביבם. מר טאנר נרצח במסיבת בית הרוחות, וטיילר מודיע לכולם שסטפן כנראה רצח את המורה, מפני שמאז שהוא הגיע לעיירה התרחשו התקיפות. כול הנוכחים מחפשים אחרי סטפן, החשוד העיקרי. סטפן בורח לאכסניה בה הוא מתגורר, ואלנה מוצאת אותו שם, מעל גופות של ציפורים שאת דמן הוא שתה. סטפן מתוודה וחושף את עצמו בפנייבפני אלנה כ[[ערפד]].
הוא נסער. הוא מספר לה שהיא מזכירה לו את אהובתו קתרין אשר שינתה אותו לערפד, ועל הריבים שלו ושל אחיו הבכור דיימון על מנת לזכות באהבתה. הוא מאשים את עצמו במותה של קתרין, ומזהיר את אלנה מפני דיימון והתכסיסים שלו. בנוסף, סטפן חשב שהוא רוקן את האיש הזקן מתחת לגשר וויקרי מדמו, על אף שהוא זוכר שהוא שתה רק מעט. אלנה מספרת לסטפן שלפי תיאוריו, היא פגשה בדיימון, ולפיכך הם מבינים שדיימון גרם לאלימות בעיירה, אך הוא ניסה לגרום לסטפן לחשוב שהוא עצמו אשם.