הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמהני. השתלטו לך על החשבון?
סקריפט החלפות (דייווי), תיקון קישור לפירושונים
שורה 99:
בימי [[מלחמת העצמאות]], עם ניתוק הדרך אל [[הר הצופים]], נותק גם קמפוס האוניברסיטה העברית והספרייה הלאומית שבו, מהעיר ירושלים. חלק מאוצר הספרייה אז הושחת עקב פגעי המלחמה. האוניברסיטה העברית הוקמה מחדש בבניינים שונים בירושלים, ובין השאר במתחם [[טרה סנטה]] וספריית [[בית הכנסת ישורון]] ב[[רחביה]], שם היה משכנו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי לאחר המלחמה. עם חתימת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] עלו שיירות להר הצופים פעם בשבועיים. השיירות נועדו לחילוף של כוחות משטרה ששמרו על ההר המכותר והמבודד שנשאר בריבונות ישראלית. עם ירידת השיירות לירושלים הם הביאו איתם בין היתר את אוצרות בית הספרים הלאומי שנשארו בהר הצופים לירושלים. אפשר להניח שכמה ספרנים גויסו אז ל[[משטרת ישראל]]. מקור חשוב לשיקומה של הספרייה שימשו גם אוצרות הספרים, שהובאו לארץ מעיזבונה של [[יהדות אירופה]] שנשמדה ב[[שואה]]. הספרים הגיעו בעיקר מאזור הכיבוש ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ב[[גרמניה]].
 
בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] הוחל בהקמתו של קמפוס חדש לאוניברסיטה העברית בגבעת-רם, ובשנת [[1960]] עברה הספרייה למשכנה הנוכחי שם (בניין [[ליידי דייויסדייוויס]]).
 
במאי [[1966]] ביקר בירושלים [[קנצלר גרמניה]] [[קונרד אדנאואר]], ביקור טעון שלווה בהפגנות רבות. מארחו של אדנאואר מטעם האוניברסיטה העברית, [[דוד עמירן]], ביקש ממנהל הספרייה באותה עת, [[קורט דוד וורמן]], לארח את הקנצלר בספרייה. וורמן הסכים רק בתנאי שהאוניברסיטה תעמיד את כל כספי ה[[שילומים]] מגרמניה לרכישת [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] יהודיים. הכסף איפשר בין השאר מימון רכישת כתבי יד ב[[מכירה פומבית|מכירות פומביות]].
שורה 164:
 
==אדריכלות==
===בניין ליידי דייויסדייוויס===
[[קובץ:ZIVA-ARMONI01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין בית הספרים הלאומי (בניין ליידי דייויסדייוויס) בעת הקמתו בקמפוס גבעת רם. מתוך אוסף [[זיוה ארמוני]], [[ארכיון אדריכלות ישראל]]]]
[[קובץ:Ornerstone Ceremony New National Library of Israel Complex (5).jpg|250px|ממוזער|טקס הנחת אבן הפינה לספרייה הלאומית, 5 באפריל 2016 בתמונה הנשיא ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו]]
[[קובץ:הספרייה הלאומית - 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שהוצב מול בניין הכנסת ומודיע על תחילת הקמת המבנה החדש של הספרייה הלאומית, מרץ 2014]]
שורה 189:
* [[קורט דוד וורמן]]: מרץ 1947 - ספטמבר 1968
* [[יששכר יואל]]: אוקטובר 1968 - ספטמבר 1969
* [[ישראל אדלר (מוזיקולוג)|ישראל אדלר]]: אוקטובר 1969 - ספטמבר 1971
* [[פרץ תשבי]]: אוקטובר 1971 - ספטמבר 1972
* [[רוי מרסקי]]: אוקטובר 1972 - ספטמבר 1973
שורה 239:
* [[יהודה האזרחי]], '''בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי''', ירושלים: [[האוניברסיטה העברית]], תשכ"ז-1966.
* יהונתן יואל, מבית הספרים הכללי לבני ישראל עד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי – מאבק של שם, '''[[יד לקורא]]''' יז (3), תשל"ח, עמ' 131–138
* [[איתמר לוין]], העברת ספרים שנגזלו בשואה מאוסטריה לבית הספרים הלאומי בירושלים, '''יד לקורא''' לא, תשנ"ח עמ' 7–19.
* מרדכי נדב, שנות המאבק וההתבססות של ד"ר [[קורט דוד וורמן|ק"ד וורמן]] בתפקיד מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (1957-1947), '''יד לקורא''' כז, תשנ"ג, עמ' 7–13.
* גיש עמית, "בית הספרים הלאומי אסף במלחמה רבבות ספרים נטושים: אנו מודים לאנשי הצבא על האהבה וההבנה שהם מגלים לעניין", '''[[מטעם]]''' 8, 2006, עמ' 12–22.
* [[שלמה שונמי]], "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" בתוך: הערך "ארץ ישראל: חינוך ומחקר: ספריות", '''[[האנציקלופדיה העברית]]''', הדפסת תש"ל [[1970]]), עמודות 1048–1049 (ראו שם גם עמודה 1034).
* שלמה שונמי, '''על ספריות וספרנות''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 1969, עמ' 76–78.
* ‫דבדב שידורסקי, ניסיונו של אליעזר בן יהודה להקים ספריה לאומית בירושלים, בתוך: צבי מלאכי (עורך), '''יד להימן: קובץ מחקרים לזכר [[אברהם מאיר הברמן|א"מ הברמן]]''', לוד: [[מכון הברמן למחקרי ספרות]], 1984, עמ' 321–342.
* דב שידורסקי, '''ספריה וספר בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], [[1990]].
* דב שידורסקי, מבית מדרש אברבנאל לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי – שנות המנדט, בתוך: [[משה סלוחובסקי]], [[יוסף קפלן]] (עורכים), '''ספריות ואוספי ספרים.''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]], תשס"ו, עמ' 369–411.