זמר עברי – הבדלי גרסאות

* הלחנתו של [[סשה ארגוב]] מאופיינת במקוריות וחדשנות, דבר שהוביל לקושי בקליטת השיר בשמיעה ראשונה, אך בהמשך הפכו השירים לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. ארגוב הלחין רבים משירי [[נתן אלתרמן]], ביניהם "[[שיר ערש (אלתרמן)|שיר ערש]]" ו"[[שמרי נפשך]]" שאלתרמן כתב לבתו [[תרצה אתר]].

* ל[[משה וילנסקי]], מלחין ו[[מעבד מוזיקלי|מעבד]], היה הכישרון להלחין בכל סגנון, כשהוא מתאים את עצמו לאופי השיר. בין לחניו הרבים: "פלאפל" ללהקת " איילון", "רחל רחל" ו"אני מצפת" הם בעלי גוון מזרחי וכן שירים רבים של הזמרת שושנה דמארי. לחנים בעלי אופי שונה לגמרי הלחין ללהקות הצבאיות: "הורה ממטרה", ו"כתה אלמונית". רבים מלחניו של וילנסקי הם למילותיו של [[יחיאל מוהר]].

* [[נעמי שמר]] היא מהיוצרות הפעילות ביותר בזמר העברי. לחניה, שלרובם כתבה את המלים, ליוו את קורות המדינה למעלה משני דורות, החל משנות החמישים. שמר כתבה את קורת הארץ בשירים קליטים ופשוטים לכאורה אך איכותיים ובעלי עומק. שיריה עוסקים בנופי הארץ, בחברה הישראלית על כל גווניה ובמאורעות שונים שקרו במדינה. שמר כתבה גם שירי ילדים רבים והלחינה שירי משוררים. שירה "[[ירושלים של זהב (שיר)|ירושלים של זהב]]", שהושמע לראשונה במוצאי [[יום העצמאות]], [[15 במאי]] [[1967]], נחשב עד היום לאחד מהשירים הפופולריים ביותר בזמר הישראלי ומוכר היטב גם ברחבי העולם.

* פזמונאי נוסף שהיה פורה מאוד בזמר הישראלי החל משנות השבעים ולמעלה משלושים שנה הוא [[אהוד מנור]]. מנור כתב פזמונים לטובי הזמרים וההרכבים, עסק בתרגום שירים ומחזות זמר והצליח להיות תמיד מעורה ומעודכן במוזיקה הישראלית. מנור כתב בסגנונות רבים, החל משירים קלילים לתחרויות ה[[אירוויזיון]] ועד שירים מורכבים, כמו השיר "ברית עולם". הוא היה אחד האחראים למעבר של הזמר העברי משירי המולדת של הרבים (שירי ה"אנחנו") לטובת שירים אישיים יותר (שירת ה"אני"). אהוד מנור כתב ותרגם למעלה מ-600 שירים בעברית.