אור החיים (ספר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה OCLC. יישאב מוויקינתונים (תג) |
קו מפריד בטווח מספרים, החלפה (אף על פי ש) |
||
שורה 32:
|היברובוקס=[http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01608.html בראשית], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01609.html שמות], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01610.html ויקרא], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01611.html במדבר], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01612.html דברים]
}}
'''אור החיים''' הוא חיבורו המפורסם של רבי [[חיים בן עטר]] והוא ביאור על חמשת חומשי ה[[תורה]], ומשלב ביאור עם [[דרש]] ו[[קבלה]].
על אף שהמחבר הוא יליד [[מרוקו]], החיבור קודש על ידי ראשי [[תנועת החסידות]] האירופית, שראו בו ספר יסוד לדרכם והשתדלו להתמיד בלימודו ובהדפסתו, ואף ראו בכך סגולה לעניינים רבים ובעיקר ל[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] והולדה. ברבות השנים הוא הודפס במהדורות שונות של [[מקראות גדולות]] לצד ביאורם של ה[[ראשונים]].
== כתיבת החיבור ==
לעדות המחבר, את כתיבת הביאור הוא החל שנים רבות לפני הדפסתו. כשהוא נתון בשלל מצבים פיזיים וכלכליים, שלא הקלו את מלאכתו. הוא גם רומז לחלק מהקשיים: {{ציטוטון|הן הקיפוני שאור שבעסיתי וחמ"ץ את מצרים, בשכשך מצרים במצרים, נרדף דלקוני בתפיסה ובמסירה ועלילה ונגידה ביד שר צר אכזרי וכשזה נופל זה קם באין מבטח לרגע מחיי להרגיע ואני בתוך עמקי ים הצרות תפיסות על עסקי ממון ועל עסקי נפשות}}. למרות הכל הוא התאמץ לכתוב את החיבור כשהוא מייחד לו זמן קבוע {{ציטוטון| ד' או ה' שעות בכל שבוע, ויהי בבוקר יום השישי, יום יצירתי ... יחדתי זמן מועט למצוה זו לפרש ... מאמרי אלוקים חיים}}.
לאחר שלב הכתיבה, החל המחבר בשלב העריכה שבו ברר המחבר את המובחרים שבחידושיו {{ציטוטון|ב וג' גרגרים}} ורק אותם הכניס לחיבורו הסופי. הדבר גם נרמז בהקדמתו כשהוא כותב {{ציטוט|ובררתי לי מאתי תחת פשטי הכתובים שהם דרך קצרה, ודקדוקים השייכים לישוב הכתובים, וייחדתי דרך ארוכה משא ומתן בענייני הפוסקים וישובי מאמר רז"ל, וכתבתי העולה מתוך משא ומתן דרך קצרה וקראתי שם החיבור ספר 'אור החיים'}}
שורה 44:
בשנת תצ"ח פקד רעב כבד את [[מרוקו]] והמחבר עבר לעיר הנמל הצפונית [[טטואן]] וממנה ל[[ליוורנו]] שב[[איטליה]]. באיטליה עמל להשיג מימון להדפסת חיבורו ואף קיבל הסכמות נלהבות מאת רבני [[מודנה]] ו[[ונציה]].
בהדפסת ספר זה, כמו גם ספרו הנוסף "פרי תואר", טיפל שלמה בן יצחק אלוף, מיהודי ליוורנו, ידידו של רבי חיים אבן עטר, שאף גייס לבסוף את המימון הדרוש להדפסתם. ואולם תהליך הדפסת הספר לווה בבירוקרטיה ה[[ונציה|ונציאנית]] המייגעת שהייתה באותם ימים על הדפסת דברי דפוס עבריים. תהליך הרישוי נמשך על פני שנה שלמה: בא' בשבט תק"א, ניתן רישיון להדפסה מאת ה-cattaverii, וכמעט כשנה לאחר מכן, בה' כסליו תק"ב, ניתן רישיון נוסף מאת ה-reformatory ורק אז ניתן היה להתחיל בהכנת כתב היד לדפוס. כעבור חצי שנה בסיון תק"ב, יצאו הספרים לאור. כפי הנראה, בעקבות הסחבת בהדפסת ספר זה, העדיף שלמה אלוף לקצר הליכים בעת הדפסת ספרו "פרי תואר", ולכן נמסר לדפוס באמשטרדם{{הערה|[[אלעזר טויטו]], רבי חיים בן עטר: על הימים שעשה באיטליה, בתוך: [[ח"ז הירשברג]] (עורך), '''זכור לאברהם''': קובץ מאמרים לזכר ר' [[אברהם אלמאליח]] נ"ע חמש שנים לפטירתו <כ"א אדר שני תשכ"ז), ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשל"ב 1972, עמ'
== שם הספר ==
במהדורתו הראשונה נקרא הספר "אורחות חיים", ורק במהדורות הבאות, הושב לו השם המקורי שייעד לו המחבר "אור החיים".
את הנימוק לקריאה, הוא כותב בהקדמתו לספר:
{{ציטוט| כי התורה נקראת אור ... ולפי שיש כמה דברים שיתיחס להם אור הנר ואור השמחש והירח והכוכבים, לזה ציינתיהו 'אור החיים'. שם זה מיוחס לבורא עולם הנקרא חיים דכתיב 'ומלך חיים', ולתורה שנקראת חיים, דכתיב 'תורת חכם מקור חיים', ולצדיקים הנקראים חיים דכתיב ואתם הדבקים וגו' חיים כולכם}}
שורה 54:
החיבור, כפי שמקדים המחבר, אינו מהווה ביאור במובן הפשטני, אלא איחוד של פשט לצד רמז, דרש וקבלה. מסיבה זו, בחר המחבר כבר במהדורה הראשונה, שלא להדפיס את החיבור בפני עצמו, אלא לצרפו למהדורת החומש עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, זאת כדי להוכיח שהביאור הוא רק תוספת לביאורי הראשונים. כך הוא גם מדגיש מפורשות:
{{ציטוט|ויעצוני כליותי להדפיס החדושים סמוכים למקרא ותרגום ופרוש אדון המפרשים ואורם רבנו שלמה ע"ה לתועלת הבא לקרות שלא יחסר לו כל לחם אבירים ובררתי לי מאתי תחתי פשטי הכתובים שהם דרך קצרה ודקדוקים השיכים לישוב הכתובים, ויחדתי דרך ארכה משא ומתן בענייני הפוסקים וישובי מאמרי רבותינו זכרתם לברכה, וכתבתי העולה מתוך משא ומתן דרך קצרה}}
עם זאת, פרשנים רבים שבאו בעקבותיו מצאו בו שיטתיות סיסטמטית קבועה. לשיטתו, גם במקומות שהוא נדרש לבאר את פשט הפסוקים, הוא מרשה לעצמו חירות פרשנית שאינה מחויבת לדברי חז"ל, בהסתייגות שלא ישנה הפירוש הלכות מעשיות. את שיטתו הוא מנמק בהקדמתו, כשהוא מבהיר:
{{ציטוט|ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז"ל וכבר גליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים אפילו כמלא נימא, אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה ... וארץ החיים מעלת פירות לכל זרע אשר יזרע בה בעלה בן תורה. רק לדבר הלכה אל אשר יהיה שמה הרוח אשר תכנו ראשונים, אחריהם לא ישנו גם לא לבדות מדעת אנוש דברים חדשים אשר לא שערום נוחלי תורה מפה אל פה אלא ע"פ הקדמותיהם אשר קבלו דלי מדלי אשר דלה לנו איש האלהים, מהם יקחו הקדמותיהם בני תורה לעמול לעשות מסילת הכתובים ואורח דרך ושביל ונתיב להכנס בכתובים דברים שנאמרו בעל פה}}
== התגלויות ומחזות ==
כך מפורסמים המילים הראשונות שבהן הוא פותח את ביאורו לפסוק הראשון של ספר [[בראשית]] {{ציטוטון|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים בורא קצות הארץ, ואתבונן במה שהורשיתי להתבונן בפתח דברי קודש, והעירותי ממזרחה של תורה}}. כך הוא גם מעיד בהקדמתו: {{ציטוטון|והרגשתי בנפשי שראתה נסתרות ותאכל ותשבע ותותר ממטעמי התורה באור פני מלך חיים}}
התגלות חזיונית נוספת, של מאבק אלגורי בכוחות הרע ב[[שטן]] ובחבורתו, הוא מביא בביאורו ל[[פרשת ויחי]] (מט, יא): {{ציטוט|אמרו בזוהר שבסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר, כי הזכר נוטל יותרת שלה ונקרא יותרת הכבד וכדבר הזה ובחזיון הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי, ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כמה פעמים ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ, אך לא כבעלה הזכר}}
בספרות החסידית המוקדמת, יוחסו לחלום משמעויות שונות, כאשר לדברי רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] בספרו "דגל מחנה אפרים" (פר' שופטים) לא היה זה חלום, אלא מלחמה ממשית שניהל המחבר עם כוחות הרע. ניסיון מאוחר של דרוש מורחב בהתגלות הזו, נעשה על ידי הרב [[מנחם מנדל פומרנץ]] בספר "אחישנה", להקיש מהדברים אקטואליה לתקופת [[אחרית הימים]].
משפט מרומז נוסף, שעורר תהיות ושאלות באשר לפיענוחו, נמצא בביאורו ל[[פרשת ראה]] שם נכתב המשפט {{ציטוטון|
המעשה הוא לתכלית דבר זה של '''משיח ה' שמו חיים'''}}, דבר שמעורר פרשנות כי המחבר רומז על עצמו.
האזכור המשיחי עורר מעט פולמוס, והוא הושמט במהדורת [[שקלוב]] משנת תקמ"א, על ידי המדפיס ששמו הפרטי היה 'אשר'. כפי המסופר, כאשר הראו את ההשמטה לרבי [[פנחס מקוריץ]], הוא דפדף ל[[פרשת נשא]], שם טעה הסדר בציטוט דברי חז"ל על אזהרת אשה [[סוטה (הלכה)|סוטה]] שם היא מוזהרת עם נטמאה "בין מאיש זה ובין מאיש '''אחר'''", אלא שהמדפיס טעה וכתב "בין מאיש אשר", דבר שפורש לו כקלון אישי. ובאמת אחר זמן נתגלה קלונו ורבי פנחס מקוריץ אמר שזה פירוש הפסוק שלח יד בשלומיו היינו שפגע בצדיקים סימן שחילל בריתו ועשה מעשים של היפך הצניעות{{הערה|אחד מגדולי ישראל כתב ששמע זאת מנכד רבי פנחס והראה לו את החומש עם החיסרון באותיות ונשאר עד היום וצולמו ממנו שני הקטעים הנ"ל}}
פרשנות נוספת שניתנה לדברים, טוענת שהכוונה היא לרבי [[חיים אבולעפיה (השני)|חיים אבולעפיה]] מכיוון שהוא נולד בארץ ישראל{{הערה|מצוטט ב"מאור החיים", הרב יעקב שלמה לוי, עמ' 284}}.
== ביקורת והשפעה ==
הראשונים שאמצו את הספר וקידשוהו, היו ראשי תנועת החסידות בפולין, ובראשם רבי [[ישראל בעל שם טוב]] שאף ניסה בעקבות כך להיפגש עם המחבר. את התופעה מציין תלמיד המחבר [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]] בחיבורו הביבליוגרפי "[[שם הגדולים]]" בערך הספר: {{ציטוטון| ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר}}
הגיעו הדברים לכדי כך, שכאשר העיז מישהו לפקפק בעובדה שהספר נכתב על ידי [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]], נחשב לו הדבר במחוזות מסוימים כ[[כפירה]] שיש לשרש אחריה. הדבר גם עורר פולמוס הלכתי, כאשר בקהילה אירופאית אחת העיז [[מלמד]] [[תינוקות של בית רבן|תשב"ר]] לפקפק ברוח הקודש ששרתה על המחבר בעת הכתיבה. ובני הקהילה דרשו לפטרו. רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[נובי סונץ'|צאנז]] שנדרש לסוגיה ההלכתית, פסק בספרו כי {{ציטוטון|בעל אור החיים נבג"מ בוודאי חיבר ספרו ברוח הקודש ... ולכן המלמד המכחיש רוח קדשו של אוה"ח הוא אפיקורס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהיה ראוי לרוח הקודש ... ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו ויישר כחם בזה}}. עם זאת, במקורות שונים, נטען כי היו סיבות אחרות שהביאו את פסק ההלכה הנחרץ הזה{{הערה|1=ראו על כך: [[דוד אסף]], 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית, מחקרי חסידות, ירושלים תשנ"ט, עמ'125–149 [= נאחז בסבך (תשס"ו) 235–254].}}.
שורה 75:
== ביאורים וספרי עזר ==
כדי להנגיש את הספר לכל דורש, יצאו לאור בשנים האחרונות חיבורי עזר וביאורים על הביאור, שמנגישים אותו לקורא המודרני. להלן רשימה נבחרת של מהדורות מוערות ומהדורות ביאור.
* "אור הגנוז" - הרב יצחק מילר
* "סגולת משה" - רבי משה ב"ר נפתלי הירץ האפשטיין מווישנאוויץ
שורה 101:
;על הספר
* אריה סטריקובסקי (עורך), [http://meyda.education.gov.il/files/Tarbut/PirsumeAgaf/KitveEt/276pdf.pdf '''ר' חיים בן עטר - אור החיים הקדוש,''']דף לתרבות יהודית, גיליון 276,
==הערות שוליים==
| |||