אריסטו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פוליטיקה: הגהה |
|||
שורה 35:
אריסטו סבור שאנחנו בוחרים בכל פעולה לשם תכלית, או מטרה. אנו מועדים לבחור במטרה זו או אחרת לשם עוד מטרה, וכך עד שנגיע למטרה סופית, שרצויה על ידינו לשמה. מטרה זו הוא מזהה עם השגת הטוב המעשי, אותו אריסטו מכנה 'אושר' (ευδαιμονία).
אושר, על-פי אריסטו, מושג בשימוש קבוע במכלול של מידות טובות (αρεταί, 'מצוינויות'), תכונות שמביאות כושר אנושי מסוים לכדי שלמות. הוא מחשיב, כמו את כשרי האדם עצמם, חלק מהמידות הטובות שכליות (נוגעות לשימוש בתבונה) וחלק מעשיות (מבוססות על רגש.) את המידות הטובות המעשיות, המרכזיות יותר לאתיקה, ראה כשמירה על איזון בין שתי נטיות רגשיות קיצוניות - למשל,
===פוליטיקה===
{{הפניה לערך מורחב|הפוליטיקה של אריסטו}}
כאן עיקר מרצו של אריסטו מוקדש לשאלת המשטר (πολιτεία) של מדינה; מחקריו מבוססים על תולדותיהן וניסיונן הפוליטי של ערי-מדינה יווניות כמו אתונה, ספרטה וכו'.
הוא מזהה שש צורות כלליות של משטרים, המבוססות על גודלו של הגורם בעל השררה בקהילה - אדם יחיד, מיעוט או רוב; כל גודל מניב שני משטרים, אחד חיובי ואחד
===פואטיקה===
{{הפניה לערך מורחב|הפואטיקה של אריסטו}}
בחיבורו "הפואטיקה", אריסטו מנסה לנתח את העקרונות על-פיהם בנויה השירה והמחזאות, ובעיקר מתמקד בטרגדיה. בחיבור זה עוסק במבנה, בביצוע ובהשפעתה הרגשית של הדרמה. ביחס למבנה עוסק בהבחנה בין סוגות, ביסודות הנרטיב הדרמטי, מושג התפנית הספרותית (περιπατεία), איפיון הדמות ועוד; ביחס לביצוע, עוסק בדיקציה ובנגינה (שליוותה את הדרמה ביוון העתיקה;) אשר להשפעה רגשית, הוא מצביע על תכלית הטרגדיה כפורקן רגשי באמצעות פחד וחמלה. פורקן זה מכנה אריסטו "טיהור", או ביוונית "[[קתרזיס]]" (κάθαρσις).
===לוגיקה===
שורה 78 ⟵ 77:
== מורשתו ==
[[אריסטוטליאניזם|השפעתו של אריסטו]] על הפילוסופיה הייתה עצומה, והוא נחשב אחד מהפילוסופים החשובים ביותר בכל הזמנים. בעת העתיקה הייתה [[האסכולה הפריפטטית]] אותה הקים מבין שלוש המשפיעות, וכתביו האקוראטיים השפיעו עמוקות גם על הניאו-פלטוניזם. בימי הביניים, היה הפילוסוף היווני הראשי שכתביו השתמרו ונקראו הרחבי העולם המערבי והמזרח-תיכוני (במעצמות הנוצריות במערב, המוסלמיות במזרח, וביזנטיון ביניהן.) כה רבה הייתה ההערכה אליו, עד שכונה בפשטות "הפילוסוף", ללא צורך לפרט למי הכוונה.
==השפעת אריסטו ביהדות==
שורה 85 ⟵ 84:
אריסטו זכה להתייחסות נרחבת בספרי הפילוסופיה היהודית. גדולי הפילוסופים היהודיים למדו את תורתו ושיבחו אותו מאוד. רבי [[יצחק עראמה]], למשל, מצטט פעמים רבות בספריו את דבריו של אריסטו ומכנהו בתואר "ראש הפילוסופים", וכך רבים מגדולי הוגי היהדות בספרד וסביבותיה.
[[הרמב"ם]] הקדיש לאריסטו התייחסות נכבדת ורחבה בכתביו, והחשיבו ליחיד שממנו ניתן ללמוד בכל מה שקשור לעניינים ש"מתחת לירח", כלומר לענייני העולם הגשמי.{{הערה|'''שו"ת פאר הדור''', מכון ירושלים, סי' קמ"ג}} במכתב שכתב לרבי שמואל אבן תבון המתרגם הראשון של הספר מורה נבוכים כותב הרמב"ם: "דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה". גם הרמב"ם, עליו השפיע עמוקות, מכנה את אריסטו "ראש הפילוסופים"
==כתביו בתרגום עברי מודרני==
| |||