מסילת הרכבת החיג'אזית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנית קו רכבת |
|||
שורה 1:
{{קו רכבת
|שם=
|סוג=מסילה
|תמונה=[[קובץ:Damascus-Hejaz station.jpg|250px]]
|מדינה={{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
|עיר=
|מפעיל={{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
|עלות=16 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]]
|חברה בונה=[[הצבא העות'מאני]] בפיקוח המהנדס הגרמני [[היינריך אוגוסט מייסנר]]
|התחלת בנייה=[[1 בספטמבר]] [[1900]]
|פתיחת הקו=[[1 בספטמבר]] [[1908]]
|סגירת הקו=סוף [[מלחמת העולם הראשונה]]
|תחילת הקו=[[דמשק]], [[סוריה]]
|סיום הקו=[[מדינה (עיר)|אל-מדינה]], [[חיג'אז]]
|סוג הקו=נוסעים
|אורך הקו=1,300 ק"מ
|רוחב המסילה=105 ס"מ
|מסלולים=1
|צבע על המפה=
|מספר התחנות=
|רשימת התחנות=
|מפת הקו=[[קובץ:Hedschasbahn Uebersichtskarte-he.png|350px]]
|כיתוב מפה=
}}
[[קובץ:Lescheminsdeferottoman.JPG|שמאל|ממוזער|350px|מפת מסילות הברזל ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]]]
▲[[קובץ:Damascus-Hejaz station.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת חיג'אז בדמשק, נקודת ההתחלה של הרכבת החיג'אזית]]
[[קובץ:The Hejaz terminal in Haifa wharf, 1905 (14547a).jpg |שמאל|ממוזער|250px|מסוף קו הרכבת החיג'אזית ברציף חיפה, תחילת המאה ה-20]]
[[קובץ:HejazSpike.jpg|ממוזער|250px|מסמרי הידוק של מסילת [[רכבת העמק]] שנמצאו ליד [[כפר ברוך]]]]
שורה 13 ⟵ 36:
לצורך הקמת המסילה חבר הסולטאן לראשי [[האימפריה הגרמנית]], אשר מצידם שמחו לדריסת הרגל שניתנה להם ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ובענייני הפנים של האימפריה העות'מאנית. על בסיס השותפות לצורך הקמת המסילה נרקמו קשרים חמים בין שתי המעצמות. חייליו של הסולטאן זכו להשתלמויות אותן העבירו חייליו של הקיסר הגרמני והאחרון אף ביקר פעמיים בתחומי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה גם ב[[ירושלים]]. תמורה נוספת לה זכו הגרמנים כהוקרה לסיוע בהקמת רכבת החיג'אז הייתה קבלת הזיכיון להקמה והפעלה של מסילת הברזל שבין [[אנטוליה]] ל[[בגדד]] בשנת [[1903]].
מלאכת הקמת המסילה החלה ב-[[1 בספטמבר]] [[1900]], כשעל העבודות מפקח המהנדס הגרמני [[היינריך אוגוסט מייסנר]] שהיה ממונה על הקמת רשת הרכבות באימפריה העות'מאנית החל משנת [[1886]]. הסולטאן הכפיף למייסנר יחידות צבא עצומות אשר מנו כ-9,500 חיילים ובמבצע הנדסי שלא נודע כדוגמתו בתולדותיה של האימפריה הושלמה סלילת המסילות מדמשק למדינה, על 1,302 הקילומטרים שלה וקו חיפה-דרעא, המכונה [[רכבת העמק]], שאורכו 161 ק"מ, בפחות משמונה שנים.
בזמן עבודות הסלילה נאלצו מייסנר ואנשיו להתמודד עם התקפות שבטי ה[[בדואים]] באזור, אשר סלדו מהרעיון שיד השלטון מתקרבת אליהם ושעם השלמת בניית הרכבת ייפסק הנוהג של נסיעה בשיירות לאורך המדבר, נוהג שהיווה מקור פרנסה לבדואים שגבו [[דמי חסות]] מכל שיירה שכזו. בחלקים מן המסילה נאלצו להשתמש ב[[אדן|אדני מסילה]] מ[[ברזל]], בגלל מנהגם של הבדואים לגנוב את אדני העץ - מצרך נדיר ב[[מדבר]] - להבערת מדורות.
שורה 30 ⟵ 53:
ב[[שנות ה-60]] נעשה מאמץ להפעיל מחדש את המסילה, שהופסק בגלל [[מלחמת ששת הימים]]. עד שנת [[1971]] נעשו ניסיונות לשקם את המסילה אך בשל העלות הגבוהה הרעיון נגנז.
שלושה קטעים לא-רציפים של המסילה פועלים היום: האחד:
בערב הסעודית שמורים עדיין קטעים מהמסילה וקרונות שנפגעו בידי כוחותיו של [[לורנס איש ערב]], כשכיית חמד תיירותית.
שורה 63 ⟵ 86:
* [http://nabataea.net/hamma.html תחנת אל חמה] באתר הרכבת החיג'אזית Nabataea.net
[https://www.youtube.com/watch?v=AxIEGOg754s&feature=youtu.be מנהרת רכבת העמק בדרום רמת הגולן], [[כאן 11|כאן]], 2 באפריל 2018
[[קטגוריה:סוריה: תחבורה]]
[[קטגוריה:ערב הסעודית: תחבורה]]
| |||