שירלי קאופמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ תיקון טעות דפוס
שורה 23:
ייחודיותה של קאופמן הוא במיומנותה בתיאור יחסים, ובמיוחד קשרי משפחה. היא מתארת בכנות יחסי אם ובת, ומתוודאת לרגשות האשמה כלפי אמהּ בשירים כמו "נחמה", "תפוחים" ו"השטן". ואחת ה[[אנתולוגיה|אנתולוגיות]] הבולטות שלה היא "אמהות, בנות" בו היא מתארת בגילוי לב את המאבק בינה ובין אחת מבנותיה המתבגרות.
 
קאופמן [[תרגום|תרגמה]] מספר ספרי שירה מ[[עברית]] ל[[אנגלית]] בשיתוף פעולה עם המשוררים. בזמן שעדיין התגוררה ב[[סן פרנסיסקו]] תרגמה את שיריו של [[אבא קובנר]] ב[[גטו וילנה]] (אחותי הקטנה, 1971, חופה במדבר: שירים נבחרים, 1973). לאחר עלייתה לישראל תרגמה את שיריו של [[אמיר גלבוע]] (אור של שמשות אבודות: שירים נבחרים, 1979). תרגומיה של משוררים עבריים רבים, בהם [[דן פגיס]], [[אבנר טריינין]], [[חמוטל בר יוסף]] ו[[יהודה עמיחי]] הופיעו בכתבי עת בחו"ל. בנוסף, בשנת [[2003]] תרדמהתרגמה את שיריו הנבחרים של חתן [[פרס ישראל]] [[מאיר ויזלטיר]] "פרח האנרכיה".
 
קאופמן הייתה העורכת הראשית של האנתולוגיה הדו לשונית של שירה עברית על ידי נשים מן [[העת העתיקה]] ועד היום (1999) יחד עם [[גלית חזן-רוקם]] ו[[תמר הס]], בנוסף תרגמה את שירתה של המשוררת היהודיה ה[[הולנדי]]ת, [[יהודית הרצברג]].