הפרסים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
|||
שורה 19:
==eutuchia ו-dustuchia==
[[אריסטו]] מתאר "מודל כפול של המהלך הטראגי" בפרק השביעי של ה[[פואטיקה (אריסטו)|פואטיקה]]. אריסטו מסביר כי המהלך הטרגדי נע בין שני קצוות, המקריות או המזל מאיר הפנים (ευτυχία\eutuchia) למזל הרע (δυστυχία"\dustuchia"). המחזה מדגים כי המקריות קשורה לאושר בחיים. בנוסף, האדם אינו יודע האם הוא נע מקוטב אחד לאחר אלא רק ברגע שבו הדבר כבר התרחש. כלומר אין האדם יודע מה יעלה בגורלו עד שהוא מגיע עד שמגיעה ההכרעה. כך גם כסרכסס.
במחזה זה יש מורכבות בשאלה האם לטרגדיה סוף טוב או רע, בשל המתח בין נקודת המבט של הפרסים בעולם המחזה, לבין נקודת המבט של הצופים היוונים. המחזה מתאר הצלחה יוונית, שהינה קטסטרופה מבחינת הפרסים. בפואטיקה אריסטו משווה בין טרגדיה לבין היסטוריה, וטען כי סוגת הטרגדיה נעלה על הכתיבה ההיסטורית. לטענתו, השירה קרובה יותר לפילוסופיה, ואחת הסיבות לכך היא שבניגוד להיסטוריה, שעוסקת באירועים ספציפיים, השירה מתארת דברים כלליים. אומנם הפרסים היא טרגדיה המבוססת על חומר היסטוריה אבל בניגוד ליצירה היסטורית מטרתה להמחיש איך אומה משגשגת הופכת לאימפריה מידרדרת שמדגישה את "אשמת הפרסים" שהביאו את עצמם לשפל.
הקהל האתונאי, בשעה שצפה במחזה "הפרסים", נמצא באותו מצב של שגשוג שבו הפרסים היו בתחילת הטרגדיה. לכן, הטרגדיה אמורה ללמד את האתונאים משהו על הפוטנציאל של עתידם. המחזה מעלה את שאלת הגבולות, האם יש גם דבר כזה "יותר מידי אימפריה"? המסר הטרגי הוא שאי אפשר לדעת מראש איפה עובר הגבול, והעובדה שהגבול נחצה מתגלה רק לבדיעבד. טרגדיות על אירועים בני הזמן היו מאוד נדירות. ייתכן שאייסיכלוס בחר דווקא באירוע קרוב כדי להמחיש את המסר החינוכי שלו שאולי ההצלחה לעצמה מולידה את ההיבריס.
==היבריס במחזה ==
| |||