ויקיפדיה

יחסי ישראל–רוסיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
הסרת קישורים עודפים
שורה 19:
היחסים בין [[מדינת ישראל]] ו[[ברית המועצות]] נותקו בשנת 1967 בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] וחודשו רק כעבור 24 שנים, באוקטובר [[1991]] (כחודשיים לפני התפרקותה של ברית המועצות) (רואי ,2008, עמ' 922–923). ב-[[13 בדצמבר]] 1991 הגיש שגריר ברית המועצות, [[אלכסנדר בובין]], את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] ל[[נשיא מדינת ישראל]], [[חיים הרצוג]]. כשבועיים לאחר הגשת כתב האמנתו, ב-[[25 בדצמבר]] 1991, חדלה ברית המועצות להתקיים ובובין הפך לשגריר הראשון של [[רוסיה|הפדרציה הרוסית]] בישראל. במקביל נפתחה מחדש [[שגרירות ישראל במוסקבה]].
 
לאחר התפרקותה של [[ברית המועצות]], [[ישראל]] הכירה בעצמאותן של כל המדינות החדשות וכוננה עמן יחסים דיפלומטיים. החשובה מבין כל המדינות הללו, מבחינה דיפלומטית, צבאית וכלכלית הייתה [[רוסיה]] אשר גם ירשה את מקומה של ברית המועצות כחברה קבועה ב[[מועצת הביטחון של האו"ם]]. השינוי ביחסים בין המדינות בתקופה שלאחר התפרקות ברית המועצות לא איחר לבוא ובין הפעולות הראשונות של המשלחת הרוסית ב[[או"ם]] היה להצביע בעד ביטול החלטת האו"ם משנת [[1975]] אשר השוותה את ה[[ציונות]] ל[[גזענות]].{{הערה|שם=א|רואי, ,2008, ע' 924}}
 
בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] רווחה בישראל תחושה חיובית מאוד לגבי חידוש היחסים עם רוסיה והורגשה אף שמחה לגבי הפרספקטיבה של יחסים טובים עם המעצמה אשר ממנה הגיעו רובם המכריעה של מייסדי המדינה הישראלית.{{הערה|שם=ב|אפשטיין, 2007}}
 
באוקטובר [[2006]] ציינו שתי המדינות 15 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן. במסגרת זו ציינה [[רוסיה]] כי היא רואה בחיוב את התפתחות היחסים בין שתי המדינות, וכי האופן בו התפתחו היחסים בתקופה כה קצרה מבחינה היסטורית (15 שנה בלבד), והגיעו לרמה כה גבוה, מראה על נכונות שני הצדדים להמשך בשיתוף הפעולה הפורה. במסר שהעבירה ישראל לרוסיה לרגל האירוע, צויין כי היחסים בין המדינות הגיעו לרמה דיפלומטית גבוהה ביותר והם מתאפיינים בשיתוף פעולה בתחומים רבים ומגוונים.{{הערה|שם=ה|[[משרד החוץ של הפדרציה הרוסית]], 2007}}
 
נקודה חשובה ביחסיה של רוסיה עם ישראל היא העובדה שבישראל חיים יותר ממיליון אזרחי ברית המועצות לשעבר וחלק גדול מהם הגיעו מרוסיה עצמה. מדובר בפזורה דוברת הרוסית הגדולה בעולם אשר חיה מחוץ לגבולות ברית המועצות לשעבר. בתחילת שנות ה-90 ראו [[ממשלת רוסיה|שלטונות רוסיה]] באותם ישראלים יוצאי רוסיה - מעין גשר תרבותי אשר יכול לשמש להידוק הקשרים בין המדינות מבחינה תרבותית וכלכלית. ואכן, בתקופה זו שבה [[נשיא רוסיה|נשיאה של רוסיה]] היה [[בוריס ילצין]], הורגשה התקרבות גדולה בין המדינות.{{הערה|שם=א}}
שורה 40:
 
== יחסי ישראל רוסיה על רקע מלחמת האזרחים בסוריה ==
על רקע הפיכת [[מלחמת האזרחים בסוריה]] לסכסוך עם מעורבות בינלאומית, [[רוסיה]] השקיעה רבות בהגנה על משטר [[בשאר אל-אסד]] במקביל, קיימת התבססות [[יחסי איראן-סוריה|איראנית]] ב[[סוריה]], כאשר ישראל תוקפת בסיסים וציוד צבאי [[סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה|איראני]]. על רקע זה, יש חיכוכי אינטרסים בין ישראל ו[[רוסיה]]ורוסיה, וכן מספר פגישות בשנה בין ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לנשיא רוסיה [[ולדימיר פוטין]].
 
על רקע [[העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018)]] קראה רוסיה "לכבד את ריבונות סוריה" והצהירה כי "כל איום על אנשינו בלתי מקובל".{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, אליאור לוי וליעד אוסמו|רוסיה: לכבד את ריבונות סוריה, כל איום על אנשינו בלתי מקובל|5103664|10 בפברואר 2018}}}} באפריל ייחסה רוסיה לישראל את תקיפת [[שדה התעופה T-4]] בסוריה, ושר החוץ הרוסי כינה את הפעולה "התפתחות מסוכנת".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יחסי_ישראל–רוסיה"