היסטוריה של מדינת ישראל – הבדלי גרסאות

בתחילת שנות ה-60 התעוררה מחדש שערוריית [[העסק הביש]] והממשלה החליטה למנות לבירור נוסף ועדה שהורכבה משבעה שרי ממשלה ("ועדת השבעה"). הוועדה הגישה את מסקנותיה בדצמבר [[1960]] ובהן נקבע כי [[פנחס לבון]] לא נתן את ההוראה ולא ידע על הפעולה. בן-גוריון התנגד לכך שוועדה פוליטית של שרים תדון ותקבע בעניין אשמתו או אי-אשמתו של שר אחר, ודרש הקמת "ועדת חקירה משפטית". מאבקו של בן-גוריון לא הובן בציבור והתפרש כהתנכלות אישית כנגד לבון. השערורייה פגעה ביוקרתו של בן-גוריון ובשנת [[1963]] הוא פרש מתפקיד ראש הממשלה והוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בן-גוריון המשיך להיאבק על דעותיו, הקים תנועה בשם [[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]], ומשלא נתקבלו תביעותיו, גורש ממפא"י. יחד עם אחדים מתומכיו, ובהם [[שמעון פרס]] הפך בשנת [[1965]] את רפ"י למפלגה נפרדת, אליה הצטרף גם [[משה דיין]]. ב-1965 הוקם גם [[גח"ל|גוש חירות-ליברלים]] שב-[[1973]] היה למרכיב העיקרי של [[הליכוד]]. בשנת [[1966]] בוטל [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]] שהוטל על ריכוזי האוכלוסייה הערביים במדינה.

 

 

== ממלחמת ששת הימים עד הסכם השלום עם מצרים ==

במרץ 1976 נחשפה [[פרשת חשבון הדולרים]], שבעקבותיה הודיע רבין כי לא יהיה מועמד [[המערך]] לראשות הממשלה. [[שמעון פרס]] נבחר על ידי מרכז המפלגה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]] שהתקיימו במאי [[1977]] ניצח [[הליכוד]] ו[[מנחם בגין]] הפך לראש הממשלה. ניצחונו של הליכוד זכה לכינוי "המהפך", מאחר שזו הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, שראש הממשלה הנבחר לא היה נציג מפלגות הפועלים, [[מפא"י]] ו[[מפלגת העבודה]].

 

 

ב-19 בנובמבר 1977 [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|הגיע לישראל]] [[נשיא מצרים]], [[אנואר סאדאת]], והיה למנהיג הערבי הראשון שבא לביקור בישראל. ישראל ומצרים ניהלו שיחות שלום שהובילו בהמשך לחתימתם של [[הסכמי קמפ דייוויד]] בספטמבר [[1978]], וב-1979 לחתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם שלום]].