|
[[קובץ:יוסף שמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף שמן{{תמונה להחלפה}}]]
הרב '''יוסף שֶמֶן''' (נקרא "שַמַן"; [[תימן]], [[ה'תרנ"ח]] - [[ישראל]], [[י"ב בניסן]] [[ה'תשכ"א]]) [[רב]], [[דיין (הלכה)|דיין]], [[פוסק]], [[דרשן]] ו[[סופר סת"ם]]. הרב הראשון של המושב [[תעוז]] (בית סוסין), רבהורבה הראשי הספרדי הראשון של העיר [[הרצליה]] ומגדולי רבני [[יהדות תימן|העדה התימנית]] בדור האחרון בתימן ובישראל.
==ילדותו==
יוסף שמן נולד בעיר [[צנעא]] בירת תימן לאביו, רבילרבי [[שלום שמן]], מתלמידי תלמידיו של ה[[מהרי"ץ]]. בהיותו בן 7 [[יתמות|נתייתם]] יוסף מאביו ועוד קודם לכן נפטר אחיו הגדול, בלא שהותיר אחריו בנים. על פי ה[[הלכה]] היהודית לא יכלה אשת אחיו [[נישואין|להינשא]], עד שיגיע גיסה לגיל [[בר מצווה|מצוות]], והיא המתינה ליוסף על מנת ש[[יבום|ייבם]] אותה, תוך כדי שהיא מסייעת לאמו בגידולו ודואגת לכל צרכיו.
את תורתו רכש אצל אביו הרב שלום שמן, ולאחר שנתייתם למד תורה אצל רבה הראשי של יהדות תימן ו[[אב"ד|ראב"ד]] העיר צנעא, מארי [[יחיא יצחק הלוי]] שהיה בעצמו תלמיד של אביו הרב שלום שמן. עם השנים הפך שמן לתלמידו המובהק . לעיתים קרובות, כאשר נבצר מהרב הלוי למסור את שיעוריו הקבועים או להנהיג את סדרי בית הכנסת ב[[אלמדרש]], מילא הוא את מקומו. ▼לפי השמועה גדל בתחילה אצל הרב יהודה ב"ר חיים הכהן עראקי, מזרע הרב [[שלום עראקי]] המכונה "אל אוסטא", אשר לקח את היתום הצעיר ושימש לו כאב.
לאחר כעשרים שנות נישואין נפטרה רעייתו הראשונה מבלי להותיר אחריה צאצאים. בשנת ה'תש"ד נשא את אשתו השנייה שמעה (שושנה) לבית אלנדאף, שילדה שלושה בנים ובת.
▲את תורתו רכש אצל אביו הרב שלום שמן, ולאחר שנתייתם למד תורה אצל רבה הראשי של יהדות תימן ו[[אב"ד|ראב"ד]] העיר צנעא, מארי [[יחיא יצחק הלוי]] שהיה בעצמו תלמיד של אביו הרב שלום שמן. עם השנים הפך שמן לתלמידו המובהק. לעיתים קרובות, כאשר נבצר מהרב הלוי למסור את שיעוריו הקבועים או להנהיג את סדרי בית הכנסת ב[[אלמדרש]], מילא הוא את מקומו.
בשנת [[ה'תרע"א]], והוא בן שלוש עשרה, ייבם את גיסתו, היא אלמנת אחיו שנפטר ללא ילדים. לאחר כעשרים שנות נישואין נפטרה רעייתו הראשונה בעודו בחיים מבלי להותיר אחריה צאצאים.
בשנת ה'תש"ד נשא את אשתו השניה מרת שמעה (שושנה) לבית אלנדאף. ממנה זכה לשלושה בנים ובת.
==פעילותו התורנית==
משרתוכאשר הראשונה של הרב שמן הייתה כאמור בבית המדרש שלנעדר הרב [[יחיא יצחק הלוי]] , כאשר היה נעדר לעיתים קרובות היה הרב שמן כבחיר תלמידיו ממלא את מקומו. אך משרתו הרשמית הראשונה הייתה רבנות "[[בית כנסת|כניס בית]] אַל'דְמַארִי" בעיר צנעאבצנעא. ▼
לאחר חלוקת בתי הכנסת, מונה לרב קהילת "כניס בית אַל'רֵיעַאנִי". לימד שיעורי תורה לפנות בוקר ובשעות הערב. כאשר צר המקום בבית הכנסת הוא הורחב.
▲משרתו הראשונה של הרב שמן הייתה כאמור בבית המדרש של הרב [[יחיא יצחק הלוי]], כאשר היה נעדר לעיתים קרובות היה הרב שמן כבחיר תלמידיו ממלא את מקומו. אך משרתו הרשמית הראשונה הייתה רבנות "[[בית כנסת|כניס בית]] אַל'דְמַארִי" בעיר צנעא.
הרב שמןיחיא [[סופריצחק הלוי צירפו לדון עמו בבית הדין. נודע גם כסופר סת"ם . רבה הראשי האחרון של תימן הרב [[עמרם קורח]] לא ערך גט, בטרם אישרו הרב שמן{{מקור}}. עסק למחייתו כ[[שען]], עבודה להשלה הקדיש כשעה אחת ביום {{מקור}}. עקב מקרה הכרוך במקצועו כמתקןזה שעונים, הושב הרבנאסר ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] חמישה עשר יום ונגזר עליו [[גזר דין מוות]]. בעת בה שהה בבית הסוהר, התקיימו עצרות תפילה רבות בתימן למען הצלתו והוא ניצל לבסוף לאחר השתדלויות רבות אצל ה[[אימאם]]. ▼לאחר חלוקת בתי הכנסת, מונה לרב קהילת "כניס בית אַל'רֵיעַאנִי". הוא נכנס לתפקידו זה במלוא המרץ ופעל רבות להרחבתו ושכלולו. על מנת לאפשר לבני הקהילה הטרודים בפרנסתם לקבוע לימוד יומי תמידי, ייסד שיעורי תורה קבועים לפנות בוקר ובשעות הערב, כאשר בשבתות היה מתאסף קהל רב לשמוע את שיעורו שהיה נאמר בהבנה ועומק.
שלח מכתבים אל מחוץ לתימן, ובהם ידיעות מהנעשה בה ובקשת תמיכה בעניי צנעא ותימן. פעילות זו הביאה לתמיכה כספית משמעותית{{מקור}}. היה גורם חשוב בעליית יהודי תימן לישראל{{מקור}}. פעל להברחת [[יתום|יתומים]] אל מחוץ לתימן, על מנת להצילם מחרב ה[[אסלאם]], על אף שהדבר היה כרוך בסכנת נפשות{{מקור}}.
אט אט, נתרבו הלומדים והספסלים בבית המדרש עד שנעשה צר מהכיל. או אז טרח הרב שמן להשיג אישור מהמלכות להרחיב את בית הכנסת ולהתאימו לצרכים הגוברים.
בד בבד עם הנהגת קהילתו, עסק הרב בפסיקת הלכה ורבים מ[[גדול הדור|גדולי הדור]] בתימן העריכוהו על אף גילו הצעיר. הראב"ד יחיא יצחק הלוי צירפו לדון עמו בבית הדין. הוא אף נודע כסופר סת"ם וכתיבתו הייתה מפורסמת ביופיה וכן בהיותה אחידה בתבנית אותיותיה. בין כך ובין כך, יצאו לו מוניטין כמומחה לענייני [[כתב סת"ם|סת"ם]] ו[[גט|גיטין]], ורבה הראשי האחרון של תימן הרב [[עמרם קורח]] לא ערך גט, בטרם בדק אותו הרב שמן ואף הוא אישר את כשרותו.
▲הרב שמן [[סופר סת"ם]], עסק למחייתו כ[[שען]], עבודה לה הקדיש כשעה אחת ביום. עקב מקרה הכרוך במקצועו כמתקן שעונים, הושב הרב ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] חמישה עשר יום ונגזר עליו [[גזר דין מוות]]. בעת בה שהה בבית הסוהר, התקיימו עצרות תפילה רבות בתימן למען הצלתו והוא ניצל לבסוף לאחר השתדלויות רבות אצל ה[[אימאם]].
דרשותיו של הרב יוסף התקבלו ברצון בקרב קהל שומעיו והוא הוזמן לשאת את דבריו באירועים שונים. ב[[סעודת מצווה|סעודות מצווה]] בהן נכח ראש ישיבת [[בית אלאוסטא]] הרב [[סעיד עוזרי]], כיבד הרב עוזרי את הרב שמן שהיה צעיר ממנו בכשלושים שנה לשאת [[דבר תורה|דברי תורה]] למרות גילו הצעיר, בשל גדלותו בתורה אשר הייתה מן המפורסמות בעיר חכמים וסופרים צנעא. בנוסף, מורי יחיא אלאביץ' שהיה מגדולי אותו הדור, האזין בכמה הזדמנויות לטעמי תורה של הרב שמן ודרשותיו בבית האבל וכיוצא בזה, יצא מגדרו והתבטא עליו; כמעיין המתגבר.
עם השנים הפך הרב שמן לאחת הדמויות המרכזיות בעיר צנעא והוא נמנה בין מנהיגיה ופרנסיה המשפיעים ביותר בדור האחרון שקודם העלייה. במסגרת פעילות זו, אותה ביצע בהתנדבות, הריץ מכתבים רבים לכל קצווי תבל, המכתבים כללו ידיעות מהנעשה בצנעא ובחדרי תימן, דאגה לצרכיהם הרוחניים והגשמיים של יהודי תימן, וכמו כן בקשת תמיכה בעניי צנעא בפרט ויהדות תימן בכלל. פעילות זו אכן נשאה פירות והביאה לתמיכה כספית משמעותית עליה ניצח הרב שמן. בין היתר, פעל רבות בתחום עליית יהודי תימן ארצה, היה ציר מרכזי והיווה גורם חשוב ומכריע לעליית יהודי תימן בשנות תש"ט ותש"י. חלק ניכר מפעילותו התמקדה בריכוז [[יתום|יתומים]] מכל קצות תימן והברחתם מחוץ לגבולותיה, על מנת להצילם מחרב ה[[אסלאם]], על אף שהדבר היה כרוך בסכנת נפשות של ממש מבחינת הרב שמן. הנה כמה מילים רלוונטיות לענין זה מתוך קונטרס חיי התימנים שכתב:
{{ציטוט|תוכן=כמה צרות עוברים עלינו תמיד, וצרה זאת הבהילה אותנו. שוכחים אנו כל הרפתקי דעדו עלן, ועקא דא לא תעדי מליבן, אוי ואבוי כי באה זאת בימינו היינו מייחלים ליום שנזכה לראות בשמחתם ונישואיהם, ורדפם אחרי מצוות השי"ת על התורה ועל העבודה, והנה קפצה עליהם פתאום מחיתה ורוגז משלחת מלאכי רעים, ואחזונו פלצות ונשבר לבינו בקרבינו, וצעקנו ככרוכיא אל כל העולם ואין מאזין אלינו.|מקור=קונטרס "חיי התימנים".|מרכאות=כן}}
==עלייתו ארצה תפקידיו ופטירתו==
ב[[י"ח באלול]] [[ה'תש"ט]] ([[1949]]), [[עלה לישראל]],. והתגוררהתגורר כשנה במעברת תלפיות, בהשבה כיהן גםשימש כרב המקום. בחודש אב [[ה'תש"י]] נתמנה לכהןלרב כרב ה[[מושב]]המושב [[תעוז]], עד לאמצע שנת. ב[[ה'תשי"ז]], בה נתמנה לכהןמונה כרבהלרבה של [[הרצליה]], עד לפטירתו.
נפטר ב[[י"ב בניסן]] [[ה'תשכ"א]] והוא בן 63, ונטמן על פי [[צוואה|צוואתו]] בבית העלמין [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
==צאצאיו==
בנו הרב [[אברהם שמן]] כיהןהיה כדייןדיין בבית הדין הרבני ב[[רחובות]] וכיום כאבאב"ד הרבני ב[[אשדוד]]. בנו הרב ציון שמןהוא מכהן כרברב בית כנסת באשדוד,. ובןבן נוסף, הרב שלום שמן, מכהןהוא כרברב קהילת בני תורה באשדוד.
==קישורים חיצוניים==
| 