יוסף שמן

אישיות תורנית

הרב יוסף שֶמֶן (נקרא "שַמַן"; תימן, ה'תרנ"ח - ישראל, י"ב בניסן ה'תשכ"א) היה רב, דיין וסופר סת"ם. הרב הראשון של המושב תעוז (בית סוסין) ורבה הראשי הספרדי הראשון של העיר הרצליה.

הרב יוסף שמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ילדותו

עריכה

נולד בעיר צנעא בירת תימן לרבי שלום שמן. בהיותו בן 7 נתייתם מאביו ועוד קודם לכן נפטר אחיו הגדול, בלא שהותיר אחריו בנים. על פי ההלכה לא יכלה אשת אחיו להינשא, עד שאחיו ייבם אותה, לפיכך המתינה לו היבמה תוך כדי שהיא מסייעת לאמו בגידולו.

למד אצל רבה הראשי של יהדות תימן וראב"ד העיר צנעא, מארי יחיא יצחק הלוי שהיה בעצמו תלמיד של אביו הרב שלום שכיהן בראשות הישיבה הכללית בבית הכנסת בית צאלח. עם השנים הפך לתלמידו המובהק.

לאחר כעשרים שנות נישואין נפטרה רעייתו הראשונה, לולווה לבית צאלח אלג'יילי מבלי להותיר אחריה צאצאים. בשנת ה'תש"ד נשא את אשתו השנייה שמעה (שושנה) לבית אלנדאף, שילדה שלושה בנים ובת.

פעילותו התורנית

עריכה

כאשר נעדר הרב יחיא יצחק הלוי היה הרב שמן ממלא את מקומו. משרתו הרשמית הראשונה הייתה רבנות "כניס בית אַל'דְמַארִי" בצנעא.

לאחר חלוקת בתי הכנסת, מונה לרב קהילת "כניס בית אַל'רֵיעַאנִי". לימד שיעורי תורה לפנות בוקר ובשעות הערב. כאשר צר המקום בבית הכנסת הוא הורחב.

הרב יחיא יצחק הלוי צירפו לדון עמו בבית הדין. נודע גם כסופר סת"ם. רבה הראשי האחרון של תימן הרב עמרם קורח לא ערך גט, בטרם אישרו הרב שמן[דרוש מקור]. עסק למחייתו כשען, עבודה שלה הקדיש כשעה אחת ביום[דרוש מקור]. עקב מקרה הכרוך במקצועו זה נאסר בבית הסוהר חמישה עשר יום ונגזר עליו גזר דין מוות. התקיימו עצרות תפילה למען הצלתו והוא ניצל לבסוף לאחר השתדלויות אצל האימאם.

שלח מכתבים אל מחוץ לתימן, ובהם ידיעות מהנעשה בה ובקשת תמיכה בעניי צנעא ותימן. חלקם התפרסם בעיתונות התקופה. מכתבים אלו ופעילות זו הביאה לתמיכה כספית משמעותית[דרוש מקור]. היה גורם חשוב בעליית יהודי תימן לישראל[דרוש מקור]. פעל להברחת יתומים אל מחוץ לתימן, על מנת להצילם מחרב האסלאם, על אף שהדבר היה כרוך בסכנת נפשות[דרוש מקור].

עלייתו ארצה תפקידיו ופטירתו

עריכה

בי"ח באלול ה'תש"ט (1949), עלה לישראל. התגורר כשנה במעברת תלפיות, שבה שימש כרב. בחודש אב ה'תש"י נתמנה לרב המושב תעוז. בה'תשי"ז מונה לרבה של הרצליה, עד לפטירתו.

נפטר בי"ב בניסן ה'תשכ"א והוא בן 63, ונטמן על פי צוואתו בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

צאצאיו

עריכה

בנו הרב אברהם שמן היה דיין בבית הדין הרבני ברחובות וכיום אב"ד באשדוד. בנו הרב ציון הוא רב בית כנסת באשדוד. בן נוסף, הרב שלום, הוא רב קהילת מבקשי תורה באשדוד.

קישורים חיצוניים

עריכה