עברות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
==עברות שמות מאולץ==
ב-[[1944]] הטיל [[הוועד הלאומי]] על [[מרדכי נימצביצקי|מרדכי נימצַבִּיצקי]] את ניהול הפעולה וההדרכה למען ההתאזרחות והשם העברי. נימצביצקי המליץ על עברות מאורגן של שמות משפחה לועזיים, כלומר קביעת שם עברי אחיד.{{הערה|1=[[חגי חריף]], [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=943&CategoryID=267 ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים], באתר [[מכון וינגייט]].}} כדוגמה אישית
בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקמה ב[[צה"ל]] "ועדת שמות עבריים", שעליה הופקד נמצא-בי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי!", שנועדה להמריץ את החיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים בשמות בעלי ניחוח צברי.{{הערה|וראו: {{מעריב|[[דוד גלעדי|ד. ג.]]|קצינים וחיילים "מעברים" את שמותיהם: גדודים שלימים יחזרו לחיים אזרחיים – כששמותיהם עבריים|1948/09/08|00300}}.}}
שורה 25:
בקרב עולי [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] רווח המנהג לעברת את שמם, פעמים רבות ניתן לעולים שם עברי על ידי הגורמים שטיפלו בקליטתם. [[אפרים קישון]] (פרנץ הופמן), למשל, קיבל מפקיד [[הסוכנות היהודית]] את השם אפרים. לדברי קישון, פקיד הסוכנות שאל אותו לשמו, וכאשר נענה "פרנץ" אמר: "אין דבר כזה", ורשם "אפרים". בהמשך קישון בחר לעברת גם את שם משפחתו.
הסופר [[אהרן אפלפלד]], שנקרא בילדותו ארווין אפלפלד, סיפר על שינוי שמו עם עלייתו ארצה: {{ציטוטון|הייתה רתיעה מכל מה שהוא [[גלותיות|גלות]], כולל החלפת השמות, שקוממה אותי. אם ארווין היה השם שאמא ואבא בחרו לי ואהבו אותו, למה אני חייב להחליפו לאהרן? אצל היהודים לא מורידים שם, אלא מוסיפים שם, למשל אחרי מחלה קשה או סכנה. באותן שנים ההמרה הייתה כורח לאומי. לא לקחו בחשבון שבכריתת השם הישן אתה כורת חלק מפנימיותך}}.{{הערה|1=[[אילת נגב]], "חלומות מבית אמא", [[ידיעות אחרונות]], 25 בפברואר 2010.}}
הסופר [[יצחק אוורבוך
בשנות ה-50 וה-60 נהגו לעברת את שמות [[מלכת היופי|מלכות היופי]] של ישראל, דוגמת חבצלת דרילמן שעברתה ל[[חבצלת דרור]] ואביבה פרלמן שעברתה ל[[אביבה פאר]].{{הערה|{{דבר|עדית זרטל|איפה המלכות כולן|1966/04/22|03803}}}}
==עברות שמות משפחה==
[[קובץ:'Soldier Change Your Name', slogan on a postal envelope.jpg|ממוזער|שמאל|ממוזער|250px|חייל -
נפוץ עברות [[שם משפחה יהודי]] המזוהה עם עדה מסוימת לשם משפחה ישראלי. לדוגמה, הסיומת "שווילי" בשם המשפחה נפוצה בין העולים מגאורגיה, בין יוצאי אוזבקיסטן-בוכרה הסיומת "וב", בין עולי ברית המועצות הסיומת "סקי" ובין יוצאי עדת בני-ישראל מהודו "קֵר"; בעברות שם המשפחה לשם ישראלי נעלם המקור העדתי. יש אנשים שחושבים שהעברות ימנע מהם אפליה על רקע עדתי, ויקל עליהם ב[[היטמעות]] בחברה הישראלית.
שורה 56:
==עברות של שמות יישובים==
יישובים רבים בישראל קרויים על שמם של אישים. לא תמיד לאישים שם עברי, ולכן לעיתים ניתן ליישוב שם לועזי, למשל [[כפר טרומן]], על-שמו של [[הארי טרומן]]. [[ועדת השמות הממשלתית]] מתנגדת בדרך-כלל למתן שם לועזי ליישוב, ופעמים אחרות תושבי המקום מתנגדים בחריפות לשם הלועזי. דוגמאות לכך הם היישוב [[נצר סרני]], שקיבל את שמו חרף התנגדותה של ועדת השמות הממשלתית, והתנגדותם של תושבי [[זרעית]] לשנות את שם יישובם ל"כפר רוזנוולד".
פתרון לבעיות אלה הוא לעיתים עברות של השם הלועזי. דוגמה בולטת לכך הוא המושב [[טל שחר]], הקרוי על-שמו של [[הנרי מורגנטאו (הבן)]], ומהווה עברות של שמו. היישוב "פי נר", המוכר יותר בשם [[נופית]], קרוי על שמו של לודוויג פינר. כמו כן, "[[כוכב יאיר]]" נקרא כך לזכרו של [[אברהם שטרן (יאיר)]], מפקד ה[[לח"י]]. היישוב [[מצפה אבי"ב]] שבצפון קרוי על שם ה[[גאוגרף]] [[אברהם יעקב ברוור|'''אב'''רהם '''י'''עקב '''ב'''רוור]].
שורה 113:
* {{מעריב|יצחק בן חורין|עברי דבר עברית|1982/10/20|00819}}
* [[גדעון טורי]], [http://www.tau.ac.il/~toury/works/shemot.htm עברות שמות-משפחה בארץ-ישראל כ"תרגום תרבותי": תרגיל שלדי במהלך הסמיוטיקה של התרבות], בתוך: [[נורית גרץ]] (עורכת), '''נקודות תצפית: תרבות וחברה בארץ-ישראל''', תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1988, עמ' 152–171, בדף של טורי באתר [[אוניברסיטת תל אביב]]
* {{עיונים בתקומת ישראל|[[יוסי כץ]]|תעודה: עברות שמות המקומות והאתרים בנגב בשנים 1949–1950|5|from_archives-katz|1995, עמ' 615-619}}
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 61 שנה - עברת את שמך כדי לשרת את המדינה|1.1167043|16 במרץ 2011}}
| |||