ממלכת ישראל – הבדלי גרסאות

===הקמת ממלכת ישראל===

תאריך יסודה של הממלכה ואופן היווצרותה אינו ידוע, ובין החוקרים קיימות תאוריות רבות בעניין. קיימים ממצאים ארכאולוגיים מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]] המאזכרים את שמה של הממלכה ואת שמות מלכיה מבית [[עמרי]], ב[[מצבת מישע]] ב[[מואב]] ו[[האובליסק השחור]] ב[[אשור]].

 

למען שמירת עצמאות הממלכה מבחינה דתית ותרבותית, אסר ירבעם על בני ממלכתו לעלות ל[[בית המקדש הראשון|בית המקדש]] ב[[ירושלים]] והקים שני מרכזי פולחן חדשים, ב[[תל דן|דן]] וב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], במרכזים אלה הציב ירבעם עגלי זהב; כך גם דאג ירבעם ששבטי ישראל הסרים למרותו לא ישובו ליהודה. בירתה הראשונה של הממלכה הייתה [[שכם הקדומה|שכם]], אך כבר בתקופת ירבעם היא הועברה ל[[תרצה]]. הממלכה סבלה מחוסר יציבות שלטונית, כאשר בתי מלוכה החליפו אלו את אלו במהפכות עקובות מדם; ובמשך 200 שנות קיום הממלכה שלטו לא פחות מתשעה בתי מלוכה. ה[[נביא]]ים שפעלו בממלכת ישראל היו [[אליהו הנביא|אליהו התשבי]], [[אלישע בן שפט]], [[הושע בן בארי]], [[עמוס]] מ[[תקוע]], [[מיכיהו בן ימלה]] ואחרים.

{{תנ"ך|דברי הימים א|ה|כו}}: {{ציטוטון|וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה}}}} מן ה[[אנאלים]] של תגלת פלאסר השלישי עולה כי בשנים 732-733 לפני הספירה כבש את "אֲבְּלֲכֲּ (המזוהה כ[[אבל בית מעכה]]) שבפאתי ארץ בית עמרי (כינויה של ממלכת ישראל בפי מלכי אשור)", לאחר שאשור כבשה את רוב שטחי ממלכת ישראל חולקה הארץ על ידה לשלוש פחוות אשוריות: [[תל מגידו|מגידו]] ([[הגליל]] ו[[עמק יזרעאל]]) [[תל דור|דאר]] ([[השרון]] ורצועת החוף) וה[[גלעד]], כתוצאה מכך צומצם שלטונה של ישראל לאזור [[הר אפרים]] בלבד. [[הושע המלך|הושע בן אלה]], מלך ישראל האחרון, מונה כשליט מטעם האשורים לאחר שבני ישראל הדיחו את [[פקח בן רמליהו]]. על פי האנאלים של [[תגלת פלאסר ה-3]], הוא הגלה מן הגליל 13,250 נפש, כאשר נתון זה אינו כולל את מניין הגולים מעבר הירדן המזרחי.

 

בכתובת שנמצאה, אשר מפרטת את מסעות [[סרגון השני|סרגון מלך אשור]], מצוין כי בעקבות המלחמה נשבו 27,290 תושבים.{{הערה|1=או 27,280 לפי קריאה אחרת}} בהנחה שנתון זה הוא אמין וממצה, המסקנה העולה ממנו היא שבפועל מרבית תושבי ישראל לא הוגלו, ונשארו במקומם. גם במקרא ישנן אסמכתאות רבות לכך שההגליה האחרונה, בדומה לאלו שקדמו לה, הייתה חלקית בלבד, ורבים מתושבי הממלכה או צאצאיהם נספחו לממלכת יהודה, או לגולים ממנה לאחר חורבנה.{{הערה|ב{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|מב}} מסופר על חמש מאות מבני שמעון שבימי [[חזקיהו]] התיישבו בהר שעיר שבדרום עבר הירדן. ואזכורים לקשרים שקשר חזקיהו עם שארית הפליטה, ראו לקמן. אזכורים אחרים מתייחסים לימי [[יאשיהו]], [[צדקיהו]] ו[[שיבת ציון]].}} ייתכן גם שחלק מצאצאי עשרת השבטים נטמעו ב[[שומרונים]], אף שלפי התנ"ך הם צאצאי הגויים שיושבו בשומרון במקום הגולים. גם לפי מסורת השומרונים הם מצאצאי שבטי אפרים ומנשה, אם כי לפי מסורתם הפילוג בינם ובין שאר השבטים חל כמה מאות שנים מוקדם יותר בימי [[עלי הכהן]], על רקע המחלוקת לגבי מקום המשכן.{{הערה|בדיקות דנ"א שנערכו אצל שומרונים הביאו למסקנה כי השומרונים קרובים ל[[יהודים]] וייתכן כי קיים לשתי הקבוצות מוצא משותף, זאת לפי תוצאת בדיקת כרומוזום Y, שעובר מאב לבן. אך עם זאת, בבדיקת הכרומוזומים שאינם כרומוזומי מין, קיים דמיון רב יותר עם האוכלוסייה ה[[פלסטינים|פלסטינית]]. והסיבה האפשרית לכך שנתמכת בעובדות היסטוריות היא שהשומרונים [[התאסלמות|התאסלמו]] ונטמעו באוכלוסייה המקומית. במקרא מתואר הקשר בין היהודים ל[[עם הארץ|עמי הארץ]] שישבו בה דרך [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] בין יהודים ונשים [[נוכרי|נוכריות]] שהולידו להם צאצאים, [[עזרא הסופר|עזרא]] מתואר דורש מהעם לגרש את הנשים הנוכריות ואת הילדים שנולדו מהן{{הבהרה|יש להבהיר את הקשר היחסי בין שאלות המוצא השונות לאסמכתאות המקראיות}}. בעקבות התנ"ך החשיבו היהודים את השומרונים ל'גרי אריות' ובמשך מאות שנים נחשבו ליהודים מכוח [[גיור|גרות]] והנישואים עימם היו מותרים.}}{{ש}} ככל הנראה גם הייתה נדידה המונית של תושבי ממלכה זו לממלכת יהודה השכנה שכן לדעתו של [[פרופסור]] [[ישראל פינקלשטיין]] ממצאים ארכאולוגיים מראים שבתקופה שלאחר חורבן ממלכת ישראל הצפונית גדלה אוכלוסיית העיר [[ירושלים]] פי חמישה, מה שיכול להיות מוסבר בהגירה המונית של שרידי הממלכה לעיר. להערכת פינקלשטיין, ממלכת ישראל הייתה ממלכה בת כ-300,000 תושבים בשיאה כך שבחישוב של סך הגולים שמתארות הכתובות האשוריות עולה כי רוב האוכלוסייה המקומית נשארה במקומה. מקובל גם שלא היה לאשורים אינטרס שיתר האוכלוסייה ממלכה זו תוגלה שכן רובם היו חקלאים שהאשורים היו זקוקים לכך שימשיכו לעבד את אדמתם ולהפיק את תוצריהם כדי שהרווח הכלכלי מהאזור הכבוש הזה יישמר.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=doSUerUtK2Y ישראל פינקלשטיין, הרצאה שמינית מתוך סדרת הרצאות בנושא "ישראל הקדום"] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. לקוח מדף ה[[יוטיוב]] הרשמי של האוניברסיטה.}} מכל מקום, הדעה הרווחת כיום היא כי מרבית האוכלוסייה של ממלכת ישראל נשארה במקומה תחת תשלום [[מס גולגולת]] כבד לאשורים ואילו רק ה[[אליטה]] החברתית שהיוו איום ב[[מרד|מרי]] כנגד השלטון האשורי החדש במקום הוגלתה לאשור.