הוספיטלרים – הבדלי גרסאות

הפריוולגיות שקיבלו ההוספיטלרים מ[[האפיפיור]] היו רבות וכללו, מלבד הכפיפות לאפיפיור בלבד גם אי תשלומי מסיםמיסים. חברי המסדר קיבלו עליהם את נדרי ה[[נזירות]] (על פי [[התקנון האוגוסטיני]]), את חובת הטיפול בחולים ואת חובת המלחמה למען הכנסייה. כך זכה [[הכס הקדוש]] לארגונים ממושמעים וצייתנים ששימשו ככלי שרת בידי האפיפיור לקידום האינטרסים של הכנסייה הקתולית. ה"אחים" חברי המסדר נחלקו לשלושה סוגים [[אביר]]ים (אצילים), סרז'אנטים (אחים – משרתים) וקאפלאנים ([[כומר|כמרים]]). תלבושתם הייתה מעיל שחור ועליו [[צלב מלטה|צלב מלטזי]] (צלב לבן בעל 8 פינות). מפקדי המסדר נמנו על מעמד האצולה האירופאי, בעוד חברי המסדר היו בדרך כלל מבני האצולה הנמוכה שראו בחברות בארגון פתח ל[[ניידות חברתית]] אך זו הייתה מוגבלת בגין חובת הפרישות וההתחייבות לחיי רווקות שנכפו על חברי המסדר ובהכרח מנעו יצירת שושלות אצולה ובניית קשרי משפחה, גורם רב חשיבות בתקופה בה קשרים אלו הרכיבו את מרקם החברה הפאודלית. מקומה של האצולה הצלבנית המקומית נפקד משורות לוחמי המסדר ומשדרת הפיקוד ככל הנראה מאחר שהוספיטלרים (ושאר המסדרים הצבאיים) נתפסו כגורם חיצוני שלא התערה בחיי הממלכה. פועל יצא של תופעה זו הייתה עמידתם מהצד של המסדרים והימנעותם ממעורבות ישירה בפוליטיקה הצלבנית הסבוכה, ההוספיטלרים שימשו בגלוי כמתווכים ובחשאי כאופוזיציה לאצולה הצלבנית.