איי גילברט – הבדלי גרסאות

האי [[ניקונאו]] - הראשון מבין האיים שהתגלה על ידי אירופאי - התגלה על ידי רב החובל [[ג'ון ביירון]] בשנת [[1765]], בהפליגו על [[אוניית הוד מלכותה דולפין]]. בשנת [[1788]] רב החובל [[תומאס גילברט]] על ספינתו [[שארלוט (ספינה)|שארלוט]] ורב החובל [[ג'ון מרשל (רב חובל)|ג'ון מרשל]] כינו את האיים [[אבמאמה]], [[קוריה (אי)|קוריה]], [[אראנוקה]], [[טאראווה]], [[אבאיאנג]], [[בוטאריטארי]] ו[[מקין (אי)|מקין]], אולם הם לא עצרו באיים. בשנים [[1838]] ו-[[1842]] עגנו באיים שתי ספינות אמריקאיות - [[ספינת צי ארצות הברית הדג המעופף|הדג המעופף]] ו[[ספינת צי ארצות הברית טווס|טווס]] בפיקוד רב החובל הדסון, אשר מיפה את האיים.

 

 

תושבי האיים היו [[מיקרונזיה|מיקרונזים]] במוצאם, ועד [[מלחמת העולם השנייה]], היו האיים בלתי מיושבים על ידי [[אירופה|אירופאים]]. התעשייה העיקרית של האיים הייתה כריית ה[[פוספט]] [[גואנו]] באי [[בנבה]], וגידול [[דקל]]י [[קוקוס]], אולם חקיקה בריטית דאגה למנוע ניצול תושבי האיים תוך שיפור התנאים ההיגייניים באיים וקביעת שכר מינימום. קודם למלחמת העולם לא הייתה תיירות באיים. 78% מהתושבים הוטבלו ל[[נצרות]] (43% לכנסייה הקהילתית - Congregationalist, ו-35% [[קתוליות|קתולים]]). שאר התושבים נותרו עובדי אלילים. 84% מתושבי האיים למדו קרוא וכתוב בבתי הספר של המיסיונים באיים.