מלכות המשנה של הקווקז – הבדלי גרסאות

הרשות נוסדה לאחר ש[[האימפריה הרוסית]] סיפחה את [[כארתלי-קאחתי]] לממלכה בעקבות [[חוזה גאורגייבסק]], בשנת [[1801]]. הגנרל, [[קארל קנורינג]], היה הנציב הראשון של הרשות, לאחר שהיה בעל התואר הרישמיהרשמי של ראש המטה הכללי ב[[גאורגיה]] והמושל-גנרל של [[טביליסי]]. יחד עם סיפוח גאורגיה, הרחיבה רוסיה, בשנת [[1805]] את שליטתה ב[[ארמניה]], אזור [[נצרות|נוצרי]] שהיה חלק מ[[האימפריה הפרסית]]. גם מלך [[ממלכת אימרתי]], [[סולומון השני, מלך אימרתי|סולומון השני]] ביקש את חסותה של רוסיה כמו שליטים אחרים באזור, שחששו מהאימפריה הפרסית ו[[האימפריה העות'מאנית]], ובהמשך גם [[מלחמת קווקז|כפתה רוסיה את חסותה]] על נסיכויות נוספות באזור. כיבושים אלה כמו גם ניצחונות רוסיים במלחמות כנגד [[האימפריה העות'מאנית]] ו[[האימפריה הפרסית]] ביססו את מעמדה של רוסיה בקווקז במשך כמאה השנים שלאחר מכן, עד לשנת [[1917]].

אחד המקרים בהם לא הסכימו השליטים למעבר יהודים היה המקרה של הקהילה היהודית בכפר אנדרי. משנכנסה אנדרי תחת החסות הרוסית והשליט המקומי התחייב לשלם לאוצר הרוסי סכומי כסף, גבר לחץ המסיםהמיסים על האוכלוסייה, תוך הפלייה של היהודים. מטעמים אלה ביקשו, בשנת [[1822]] יהודי אנדרי רשות מן הגנרל אלכסיי ירמולוב לעזוב את כפרם ולהתיישב במקום אחר. אך הנסיך שבתחומו נמצא הכפר התנגד, כדי שהכנסותיו ממיסים לא יפגעו. ירמולוב, שלא רצה לחדד את יחסיו עם הנסיך הנאמן לרוסיה בשל היהודים, לא נענה לבקשה, והם נאלצו להמשיך ולהאנק תחת עול המסיםהמיסים הכבד.