לואיג'י די ביאג'ו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נבחרת איטליה: הגהה |
מ בוט החלפות: לעיתים, מדויק |
||
שורה 50:
=== שלהי הקריירה ===
לקראת [[עונת 2003/2004 בסרייה א'|עונת 2003/2004]] עבר די ביאג'ו ל[[ברשה (כדורגל)|ברשה]] של המאמן [[ג'אני דה ביאסי]], שם שיתף פעולה בעונתו הראשונה עם [[רוברטו באג'ו]]. תחת דה ביאסי שיחק די ביאג'ו
בתום העונה נגרע די ביאג'ו מהסגל של ברשה, ובנובמבר [[2006]] סיכם על מעבר ל[[אסקולי]] מהסרייה א'. מכיוון ששחרורו מברשה לא הגיע בזמן לפתיחת העונה, נאלץ די ביאג'ו להמתין עד לחודש ינואר על מנת להצטרף רשמית לקבוצתו החדשה, ובינתיים שיחק בקבוצה החובבנית מהעיר רומא, לה סטורטה, על מנת לשמור על כושר משחק. ב-[[14 בינואר]] [[2007]] ערך את הופעת הבכורה שלו במדי קבוצתו החדשה אסקולי, ובסך הכול תרם שני שערי ליגה בשבע הופעות עד לתום העונה. אסקולי נשרה מהמקום ה-19 לסרייה ב'.
שורה 59:
די ביאג'ו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי [[נבחרת איטליה בכדורגל|נבחרת איטליה]] ב-[[28 בינואר]] [[1998]], תחת המאמן [[צ'זארה מלדיני]], בניצחון 3-0 על {{נבחרת|סלובקיה}} ב[[משחק ידידות]]. עוד קודם לכן, ב-[[1993]], הוביל מלדיני את נבחרת איטליה עד גיל 23 לגמר [[משחקי הים התיכון]], עם די ביאג'ו בסגל.
לאחר שרשם עונה טובה במדי [[רומא (כדורגל)|רומא]], ועל אף החוסר בניסיון בינלאומי (ערך שתי הופעות בנבחרת בלבד, שתיהן במשחקי ידידות במהלך אותה השנה), זומן די ביאג'ו על ידי מלדיני לסגל איטליה לקראת [[מונדיאל 1998]] ב[[צרפת]]. במשחק הראשון מול {{נבחרת|צ'ילה}} עלה די ביאג'ו מהספסל לאחר 57 דקות (2-2 בסיום), ורשם הופעה רשמית ראשונה בנבחרת. במשחק השני מול {{נבחרת|קמרון}} פתח בהרכב, ובדקה השביעית נגח די ביאג'ו מתוך הרחבה, מהגבהה של [[רוברטו באג'ו]] מאגף שמאל, כדור עוצמתי
מעמדו של די ביאג'ו בנבחרת נותר על כנו גם לאחר הגעתו של [[דינו זוף]] לתפקיד המאמן. לאחר ששותף בארבעה משחקים במסגרת [[מוקדמות יורו 2000]], זומן די ביאג'ו על ידי זוף ל[[יורו 2000|טורניר הגמר]]. די ביאג'ו לא שותף בניצחונות על {{נבחרת|טורקיה}} ועל {{נבחרת|בלגיה}} בשלב הבתים, ונכלל בהרכב לראשונה במשחק הנעילה של השלב מול {{נבחרת|שוודיה}}. בדקה ה-39 קבע די ביאג'ו 1-0 לאיטליה, לאחר שנגח מתוך הרחבה הגבהת קרן של [[אלסנדרו דל פיירו]], בדרך לניצחון 2-1 בסיום. איטליה העפילה מהמקום הראשון לרבע הגמר, שם עלה די ביאג'ו מהספסל בדקה ה-55 בניצחון 2-0 על {{נבחרת|רומניה}}. בחצי הגמר פתח די ביאג'ו בהרכב איטליה מול {{נבחרת|הולנד}}. לאחר שוויון 0-0 בתום הארכה, כבש די ביאג'ו את הפנדל הראשון של איטליה בדרך לניצחון 3-1 בפנדלים. היה זה הפנדל הראשון שבעט די ביאג'ו מאז ההחמצה במונדיאל שנתיים קודם לכן. במשחק הגמר מול צרפת עלה די ביאג'ו בהרכב איטליה, והוחלף בדקה ה-66 במצב של 1-0 לזכות נבחרתו, אך הצרפתים איזנו את המשחק וניצחו עם שער זהב במהלך ההארכה.
|