סוציאליזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
מדינות סוציאל-דמוקרטיות (כמו למשל [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[דנמרק]], [[פינלנד]], [[צרפת]] ועוד) הצליחו לצמצם את אי השוויון ולשמור על כלכלה מתפתחת. עם זאת, יש הטוענים שמדינות אלה נוטות לקפיטליזם יותר מאשר לסוציאליזם (לדוגמה [[בן שפירו]], [[לארס לוקה רסמוסן]], ראש ממשלת דנמרק){{הערה|מדלן גרנט, [http://www.likudnik.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/ סקנדינביה לא ממש סוציאליסטית], באתר "ליכודניק"}}.
לעומת זאת, המשטרים הסוציאליסטיים שאינם סוציאל-דמוקרטים הובילו לתוצאות שליליות ואף קטסטרופליות הן במישור ההומני והן במישור הכלכלי. השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, סין תחת שלטון מאו וקוריאה הצפונית הביא למוות המוני, אם ברעב ואם ברצח עם למטרת חיסול התנגדות למשטר. בנוסף, המדינות שעברו לשלטון סוציאליסטי שאינו סוציאל-דמוקרטי, דוגמת ונצואלה תחת שלטון צ'אווס ומדורו, התדרדרה הכלכלה לשפל חסר תקדים והשלטון החל בפעולות דיכוי אלימות.
עם זאת, בכלכלות קפיטליסטיות הצמיחה הממוצעת ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] גבוהה יותר.{{הערה|1=Miles, MA, EJ Feulner, and OGMary Anastasia. ''2005 Index of Economic Freedom.'' The Heritage Foundation and The Wall Street Journal (2005), p. 21; Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23; Kane, T, KR Holmes, and MA O'Grady. ''Index of Economic Freedom. The Link Between Economic Opportunity and Prosperity.'' Washington, DC: Heritage Foundation (2007).|שמאל=כן}} כך, לדוגמה, נתוני [[הבנק העולמי]]{{הערה|1=[http://go.worldbank.org/H1Q3T60M80 Documents & Reports – All Documents {{!}} The World Bank]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|21.2.2019}}}} מגלים כי במדינות הפחות קפיטליסטיות (מדינות עם חופש כלכלי מועט) ישנו קיטון בתוצר, לעומת גידול במדינות היותר קפיטליסטיות.{{הערה|1=Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 22.|שמאל=כן}}
מתאם דומה בין רמת חיים ומידת הקפיטליסטיות של מדינה ניתן לגלות גם בנתונים אחרים. יש מתאם מובהק בין תוחלת החיים ומידת הקפיטליזם של מדינה;{{הערה|1=Miles, MA, EJ Feulner, and OGMary Anastasia. ''2005 Index of Economic Freedom.'' The Heritage Foundation and The Wall Street Journal (2005), p. 22; Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23.|שמאל=כן}} בגובה ההכנסה של עשרת האחוזים העניים ביותר במדינה, ברמת ה[[אוריינות]], ב[[תמותת תינוקות]] (מתאם הפוך), [[העסקת ילדים]] (מתאם הפוך), גישה למקורות [[מי שתייה|מים באיכות סבירה]], [[שחיתות]] (מתאם הפוך), [[שוק שחור|כלכלה שחורה]] (מתאם הפוך), ו[[מדד הפיתוח האנושי]] של ה[[האומות המאוחדות|או"ם]].{{הערה|1=Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23-27.|שמאל=כן}}
== סוציאליזם במאה ה-21 ==
במאה ה-21, בהרבה ממדינות מערב אירופה, הגבולות בין נטייה לסוציאליזם לבין נטייה לקפיטליזם מיטשטשים וכבר לא ניתן לעשות חלוקה דיכוטומית בין מדינות. דוגמה לכך ניתן למצוא בעימות בין [[נחמיה שטרסלר]] ל[[דב חנין]] בכתבות שהתפרסמו בעיתון [[הארץ]] ביחס למשטר הכלכלי ב[[שוודיה]] כאשר שטרסלר רואה שהמשטר הכלכלי הפך לקפיטליסטי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6908936|כותרת=קום דב התנערה, בוא ניסע לשוודיה|אתר=הארץ|תאריך_וידוא=2019-02-17}}}} ואילו חנין רואה את המשטר הכלכלי בשוודיה כסוציאליסטי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6900520|כותרת=בוא נישאר בישראל, נחמיה|אתר=הארץ|תאריך_וידוא=2019-02-17}}}}
דוגמה נוספת לטשטוש הגבולות נמצאת במדד החופש הכלכלי {{אנ|Index of Economic Freedom}}, המנתח את החופש הכלכלי ב-12 מדדים. בין המדדים השונים ניתן למצוא את מידת ההגנה על הרכוש הפרטי, הסיכון להפקעת והלאמת רכוש, נטל המס המוטל על יחידים וחברות, ניתוח הקלות בפתיחת עסק פרטי, קשיחות בחוקי העבודה, וסחר חליפין חופשי. במדד זה (בשנת 2018), שוודיה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה ציון של 76.3, ואילו [[ארצות הברית]], שנחשבת קפיטליסטית, קיבלה ציון של 75.7 {{אנ|Index of Economic Freedom}}.
==ראו גם==
|