שריון גוף – הבדלי גרסאות

השיפור העיקרי בטכנולוגיות השריון של [[ימי הביניים]] היה המצאת [[שריון שרשראות|'''שריון השרשראות''']] (אף על פי שהרעיון עצמו הומצא הרבה קודם, רק בתקופת הדמדומים של האימפריה הרומית הוא הוכנס לשימוש המוני, לשיא הפופולריות שלו הוא הגיע בימי הביניים ובייחוד בתקופת [[מסעי הצלב]]). מדובר בשריון שמורכב מאלפי חוליות מתכת ("טבעות") השזורים זה בזה בשרשראות, לעיתים חופפות, בצפיפות גבוהה, ובכך סיפקו ללובש אותו הגנה טובה מאוד תוך שמירה על גמישות. בעקבות המצאה זו הוכנסו לשימוש מעילי שריון שכיסו את כל הגוף מבלי לפגוע באופן משמעותי בגמישות וביכולת התמרון של הלוחם. שריון השרשראות יכל לבלום בקלות מכות של כלי נשק חלשים ואף לעצור מכות שיסוף של חרבות קצרות או לוחמים חלשים וסיפק הגנה לא רעה נגד דקירות.

[[שריון לוחות|'''שריונות הלוחות''']], אף על פי שנראו מסורבלים וכבדים, סיפקו הגנה מקיפה וטובה לאביר בכל חלקי הגוף (כולל גפיים), מבלי לפגוע בניידותו. [[אביר]] בשריון מלא יכול היה להילחם, לסייף, לעלות על [[סוס]], ליפול, להתגלגל ולקום ללא בעיות מיוחדות (בניגוד למיתוס הרווח של אבירים שלא יכלו לעלות על סוס או אבירים בשריון שנפלו ולא יכלו לקום). חליפת שריון מלאה, בנוסף לשריון הגוף (שהוא בעצמו כלל לוח חזה, ירכית, שריונות גליליים לגפיים, הגנה על המפרקים והגנה על הכתפיים), כללה גם [[כפפות שריון]] (גאונטלטות Gauntlets), מגן צוואר (נקרא Bevor או Gorget) ו[[קסדה]].