האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 12:
בשנת [[1933]], שנת עלייתו [[המפלגה הנאצית]] לשלטון, ירד מספר החברים ל-64,000. בתקופת המשטר הנאצי האגודה חויבה מספר פעמים לשנות את שמהּ: בנובמבר [[1935]], בעקבות חקיקת [[חוקי נירנברג]] שמנעו מיהודים להיות אזרחים גרמניים, שונה שם הארגון ל"האגודה המרכזית של היהודים בגרמניה" ("Centralverein der Juden in Deutschland"){{הערה|{{הירדן||שנויים בתקנון של האגודה המרכזית של יהודי גרמניה|1935/11/15|00407}}}}, ובשנת [[1936]] הפך ל"האגודה המרכזית היהודית" ("Jüdischer Centralverein"). לאחר [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]] פסקה הוצאת השבועון של האגודה, וזמן קצר לאחר מכן נאסרה פעולתה כליל.
==פעילות
האגודה שמה להּ למטרה לאחד את היהודים אזרחי גרמניה כדי להיאבק למען [[זכויות אזרח]] ליהודים וללחום באנטישמיות ואפליה נגד יהודים{{הערה|ראו למשל: {{המליץ||בחוץ לארצנו|1898/06/19|00300}}}}. האגודה נהגה לתבוע אנשים שפרסמו פרסומים אנטישמיים או לתבוע מהממשלה להעמיד את המפרסמים לדין{{הערה|ראו למשל: {{הצפירה||בחו"ל|1901/06/02|00202}}}}. כן דרשה לפעול נגד אמירות אנטישמיות של עובדי המדינה, כמו שופטים{{הערה|{{הצפירה||בחו"ל|1901/09/26|00202}}}}.
==אידיאולוגיה==
האגודה ייצגה בעיקר את היהודים הליברלים בגרמניה, שבקשו להיות חלק מהעם הגרמני. הצבת הביטוי "אזרחים גרמנים" לפני "בני דת משה" נועדה לציין את היות חברי האגודה קודם כל אזרחים גרמנים. בהכרזה על הקמת האגודה נכתב{{הערה|גיא מירון, "בין השתלבות להתיחדות - האמנסיפציה והקיום היהודי בגרמניה", בתוך: יהדות זמננו 11-12, תשנ"ח, עמ' 107, הערה 32}}:
:"האגודה תאחד את כל הכוחות למען הגנה עצמית, תחזק את מודעותו של היחיד לשוויון הזכויות הבלתי מותנה שלנו ולא תיתן לעוינותם של מתנגדנו לפגוע בהשתייכותנו לעם הגרמני."
בשנת 1901 תיאר ה[[דער איזראעליט]] האורתודוכסי כנס של האגודה ככזאת שלא הגיעו אליה אורתודוכסים כלל. וגם הציונים לא הורשו להשתתף בה{{הערה|{{המליץ||דברי סופרים|1901/04/23|00202}}}}. עם זאת, היו באגודה גם יהודים אורתודוכסים שהאמינו בהשתלבות בעם הגרמני{{הערה|גיא מירון, "בין השתלבות להתיחדות - האמנסיפציה והקיום היהודי בגרמניה", בתוך: יהדות זמננו 11-12, תשנ"ח, עמ' 101, הערה 11}} ועד שנת 1910 היו באגודה יהודים שהיו גם חברים בהסתדרות הציונית. באותן שנים, הגם שהאגודה שללה את היותם של היהודים עם והתנגדה לציונות, היא בקשה לייצג את כלל יהודי גרמניה ועל כן שמרה על נייטרליות בויכוחים פנים יהודיים{{הערה|שם=מירון114|גיא מירון, "בין השתלבות להתיחדות - האמנסיפציה והקיום היהודי בגרמניה", בתוך: יהדות זמננו 11-12, תשנ"ח, עמ' 113-114}}.
בשנת 1903 בכתבה לכבוד עשור לאגודה, נכתב ב[[המליץ]], שהיה מזוהה עם ה[[ציונות]], שאמנם היה עדיף אם שם האגודה היתה מקדימה את התואר "יהודים" ל"אזרחים גרמנים" אך למרות זאת פעולות האגודה מקובלות על כל המפלגות בין יהודי גרמניה, כולל הציונים{{הערה|שם=מגן}}.
החל משנת 1910 נוצר עימות בין הציונים לאנשי האגודה. קביעת ועידה ציונית בפוזן בשנת 1912 שכל ציוני צריך לייעד את עצמו לעלייה לארץ ישראל, כמו גם הגידול בפעילות הציונית בגרמניה, הביאה את אנשי האגודה לצאת בפרסומים נגד הציונות, במה שהתפתח לעימות תעמולתי חריף בין הארגונים עד תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|שם=מירון114}}.
==פעילים מרכזיים==
| |||