נישואי תערובת ביהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף שיחה. |
←במקרא: לא "מחללים את זרע הקודש" אלא "הִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ". השאר הוא פרשנות ספקולטיבית ולא משהו שצריך לאזכר בערך שעוסק בנישואי תערובת ביהדות לדורותיה. יש ערך מיוחד על מה שהיה בתקופת עזרא. |
||
שורה 30:
אמית מביאה מספר דוגמאות לתקופות נוספות בהן לא הקפידו על איסור נישואי תערובת. כך, למשל: מנישואי [[שמשון]] לאישה מתמנה {{תנ"ך|שופטים|יד}}, א-ד)] אפשר ללמוד שמה' נקבע הדבר "כי מה' היא" (שם, 4), נישואי [[דוד המלך]] ל[[מעכה בת תלמי]] מלך [[גשור (ממלכה)|גשור]] ({{תנ"ך|שמואל ב|ג|ג}})], אינם נחשבים עשיית הרע בעיני ה', וכן גם הופעות של גורמים ממוצא זר בתוך ישראל, כמו: [[צֶלֶק העמני]] ({{תנ"ך|שמואל ב|כג|לז}}), [[אוריה החתי]] (שם, לט), ועוד. הבדלים אלה בהתייחסות המקורות לסוגיית הנכרים בכלל ולנישואי התערובת בפרט, זכו להכרה מרכזית כל כך בשדה המחקרי, עד שהפכו לאחד מן הטיעונים המגויסים לצורך הבחנה רעיונית בין מקורותיהם השונים של כמה מהספרים.{{הערה|ראו במבוא למאמרה של פרופ' ציפורה טלשיר, [http://www.katharsis.co.il/article.asp?ArticleID=53 זרע הקודש - לא היה ולא נברא], '''[[קתרסיס]]''', 2006}}
גם לפי מחקרה של אמית, חוקי התורה האוסרים על קשרי חיתון עם מי שאינו יהודי, כמו גם הביקורות על נישואים לנוכריות בספר מלכים במקריהם של [[שלמה]] ({{תנ"ך|מלכים א|יא}}) ו[[אחאב]] ({{תנ"ך|מלכים א|טז}} לט-לג), מקורם בתקופתם של [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. תקופה זו הייתה הפעם הראשונה בה הפכה סוגיית איסור נישואי התערובת לעיקרון שיש לאכוף אותו על החברה היהודית וקיבלה ממדים חדשים של עימות גלוי, כפי שמתואר בספר עזרא. אחד המקרים המשקפים תופעה זו יותר מכל הוא מקרה [[גירוש הנשים הנוכריות]],
==ביהדות בת זמננו==
| |||