|
[[קובץ:סמל הסתדרות מדיצינית הדסה.jpg|ממוזער|140px|סמל הדסה]]
[[קובץ:Flag of Hadassah.svg|שמאל|ממוזער|250px|דגל הארגון]]
'''הדסה''' (ב[[אנגלית]]: '''Hadassah''') היא '''הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה''' ('''The Women's Zionist Organization of America'''). הארגון, שבסיסו ב[[ניו יורק]], פועל ב[[ישראל]] וב[[ארצות הברית]] בתחומי ה[[בריאות]] וה[[חינוך]].
==היסטוריה==
הדסה נוסדה ב-[[3 במרץ]] [[1912]] ב[[ניו יורק]] על ידי קבוצת נשים שבראשן הועמדה [[הנרייטה סאלד]], אשר העלתה רעיון להפנות מאמצי נשים לטובת [[ציונות מעשית]] בתחום ה[[רפואה]] בארץ ישראל. פגישת הייסוד התקיימה בתקופת [[פורים]], והארגון נקרא על שמה של [[אסתר המלכה]] (בשמה השני: הדסה). מטרת הארגון המוצהרת נקבעה כ"עידוד מוסדות ומפעלים יהודיים בא"י וחיזוק האידיאלים היהודיים".{{הערה|ראו {{הצבי||הציונות וארץ ישראל|1912/06/25|00204}}, שם כתוב שהאגודה נקראה "בנות ציון" ורק הסניף בניו יורק נקרא הדסה.}}
ב-[[1913]] נבחרה סיסמת הארגון, "ארוכת בת-עמי" ("The Healing of the Daughter of My People") ("ארוכה" במשמעות "מרפא", מתוך {{תנ"ך|ירמיהו|ח|יט|כג|קצר=כן}}). באותה שנה נפתחו סניפים נוספים של הארגון בארצות הברית. הוא קבע שני יעדים: פעילות בתחומי הבריאות והכשרת [[אחות|אחיות]] ב[[ארץ ישראל]], והטמעת ערכי [[ציונות]] באמריקה. ואכן, בסיועם הכלכלי של הנדבנים לינה ו[[נתן שטראוס]], נשלחו לארץ ישראל שתי אחיות והקימו תחנת בריאות ציבורית ב[[ירושלים]].{{הערה|{{הצבי||המוסד החדש|1913/02/13|00302}}}}
בשנים שלאחר מכן גדל הארגון. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא שלח לארץ ישראל מתנדבות נוספות ואספקת מוצרים, אולם אלו נעצרו על ידי הבריטים{{הערה|{{הצפירה||העזרה המדיצינית לארץ ישראל|1916/09/13|00205}}}}. ב-[[1918]] הגיעה משלחת של 45 רופאים, אחיות, ואנשי תחזוקה, שהקימו בתי חולים ב[[צפת]], ב[[יפו]] וב[[טבריה]]. כמו כן חודש [[בית החולים מאיר רוטשילד]] בירושלים. בעקבות הגעת המשלחת הרפואית, התגלה צורך בהכשרת אחיות, בעקבות כך הוקם ב-1918 [[בית הספר לאחיות של הסתדרות מדיצינית הדסה]]. ב-[[1920]] הגיעה הנרייטה סאלד לארץ ישראל לסייע לקבוצה, ונשארה בה עד מותה ב-[[1945]]. ב-[[1921]] הקימה ברטה לנדסמן, אחות בהדסה, את תחנת הבריאות הראשונה לפעוטות, "[[טיפת חלב]]". היוזמה זכתה לביקוש רב, ובייחוד פעילות משלוח החלב למשפחות נזקקות על גבי [[חמור]]ים. באותה שנה גם נפתח בית חולים של הדסה ב[[תל אביב]] ולאחר מכן ב[[חיפה]], ו-22 נשים צעירות סיימו הכשרת אחיות בבית הספר לאחיות של הדסה. ארגון הדסה הקים גני משחקים ("גני גוגנהיים") בשכונות יהודיות וערביות בזכות תרומה שהעלתה [[ברטה גוגנהיים]].
החל משנות העשרים של [[המאה ה-20]] הדסה הפעילה ברחבי [[ארץ-ישראל]] את "הרופאים הנודדים" אשר לא פעלו מתוך מרפאת קבע. ה[[רופא נודד|הרופא הנודד]] בדק תלמידים ודיווח על כך למועצה המדיצינית של הדסה. בהוראת "הדסה" הוא אף נטל על עצמו את העבודה ההיגיינית - סניטרית ביישובים אילו. בשנת 1927 המשכורת ש"הדסה" הציעה ל"רופא הנודד" הסתכמה ב- עשרים ושבע לירות לחודש, ו - תשע לירות הוצאות אש"ל.{{הערה|ד"ר [[אפרים סיני]], "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר הוצאה לאור, 1994, עמודים 117-118}}.
בעקבות היחלשות התנועה הציונית בארצות הברית, זכתה הדסה לעצמאות ארגונית כמעט מוחלטת החל מתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. במהלך שנים אלו תמכה חלק מהנהגת הדסה בדעותיה של [[ברית שלום]], דבר שיצר מתחים ביחסיה עם הגופים האחרים בהנהגה הציונית בארצות הברית. עם זאת, הדסה לא קיבלה החלטה רשמית לגבי מטרות התנועה הציונית אלא רק כאשר קיבלה (לאחר מאבקים פנימיים קשים) את [[תוכנית בילטמור]] ב-[[1942]].
ב-[[1931]] ייסדה הדסה את [[קופת חולים עממית]] עבור [[התאחדות האיכרים]] ו[[ההתיישבות העובדת]] הלא-[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרותית]].
ב-[[1934]] הונחה ב[[הר הצופים]] [[אבן פינה|אבן הפינה]] לבית החולים האוניברסיטאי [[הדסה הר הצופים]], שנפתח בחודש מאי חמש שנים אחר כך. באותה תקופה גם אימצה הדסה באופן רשמי את [[עליית הנוער]] כאחת ממטרותיה והשתתפה ברוב מימונה. ב-[[1942]] נפתח בית ספר מקצועי לבנות. ב-[[1943]] מנה הארגון 100,000 חברים. ב-[[1945]] נפתח בית הספר לרפואה של הדסה ו[[האוניברסיטה העברית]].
ב-[[13 באפריל]] [[1948]] עלתה שיירה ממוגנת ובה רופאים, אחיות ואנשי סגל אל עבר [[הר הצופים]]. השיירה הותקפה בדרך על ידי מארב של מחבלים [[ערבים]] ובתום כמה שעות נרצחו כל 78 אנשי השיירה, בהם חיים יסקי, מנכ"ל שירותי בריאות בארצות הברית (HMO). האירוע זכור כ[[טבח שיירת הדסה]]. הדסה פינתה את מתקניה הרפואיים בהר הצופים בשל קשיי המצור הערבי. ב[[מלחמת העצמאות]] השתתפה הדסה בסיוע רפואי לנפגעי הקרבות.
ב-[[1949]] נפתח [[כפר הנוער רמת הדסה]] ליד [[קריית טבעון]], לקליטת ילדים [[ניצולי השואה]] וילדי משפחות עולי [[תימן]]. באותה שנה פתחה הדסה [[בית החולים הדסה בבאר שבע|בית חולים בבאר שבע]].
ב-[[1951]] העבירה הדסה את רשת תחנות הבריאות שלה (134 במספרן) לידי מדינת ישראל. ב-[[1960]] נפתח המרכז הרפואי האוניברסיטאי [[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה עין כרם]]. ב-[[1963]] הועברו 32 תחנות נוספות בירושלים וסביבתה. ב-[[1975]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ואיחוד ירושלים, נפתח מחדש המרכז הרפואי בהר הצופים.
ב-[[1983]] הכריז הארגון על הקמת "הדסה אינטרנשיונל" - הזרוע הגלובלית של הדסה, הפועלת במדינות נוספות ברחבי העולם במתכונת ולמטרות הדומות לאלה של הארגון בארצות הברית. באותה שנה הוקם גם סניף הדסה-ישראל על ידי גרעין של נשות הדסה שעלו מארצות הברית. הדסה-ישראל פועלת כיום כ[[עמותה]] רשומה עם סניפים וקבוצות של נשים מתנדבות ברחבי הארץ.
בשנת [[2009]] הודיעה נשיאת הארגון, [[ננסי פלצ'וק]], כי הארגון הפסיד ב[[הונאת פונזי]] של [[ברנרד מיידוף]] סכום של כ-90 מיליון דולר. סכום זה דומה לתקציב הפעילות השנתי של הארגון בישראל. כתוצאה מכך ומ[[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]], נכנס הארגון לתוכנית הבראה וקיצוץ בהוצאותיו.
==הדסה כיום==
גם כיום ממשיכה הדסה במימוש מטרותיה. הארגון מקיים בישראל מרכזים רפואיים, ומפעיל את כפר הנוער [[הדסה נעורים]] סמוך ל[[בית ינאי]], כפר הנוער [[מאיר שפיה]] וכפר נוער ב[[קריית טבעון]], פרויקטים לקידום [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] ולסיוע לנוער בסיכון. הדסה מיוצגת בישראל על ידי "מועצת הדסה בישראל", ופועלת בשיתוף פעולה עם [[ויצו]].
בארצות הברית בקרב הנשים, הנוער ושאר החברים בה, מפעילה הדסה פעילות תרבותית וחברתית ענפה בכ-800 סניפים ובתנועות [[יהודה הצעיר]] ו[[המגשימים]].
נכון למחצית 2009 חברים בארגון כ-270,000 נשים וכ-25,000 גברים.
==קרן הדסה==
"הדסה" מפעילה מאז שנת [[1998]] את '''קרן הדסה''' במטרה לתמוך כלכלית במעמדן, ברווחתן ובבריאותן של נשים וילדות בישראל ובארצות הברית. הקרן מתמקדת בסיוע לפרויקטים המשרתים נשים וילדות מקבוצות תרבותיות מגוונות בישראל ובקרב הקהילה היהודית בארצות הברית.{{הערה|1=[http://www.hadassah.org/site/c.keJNIWOvElH/b.5703277/k.F01E/Hadassah_Foundation.htm קרן הדסה באתר הארגון]}}
== רשימת נשיאות הדסה==
{| class="wikitable"
|-
! שנות כהונה !! שם בעברית !! שם באנגלית
|-
| 1912–1921, 1923–1926 || [[הנרייטה סאלד]] || Henrietta Szold
|-
| 1921–1923 || [[אליס סליגסברג]] || Alice Seligsberg
|-
| 1926–1928 || [[אירמה לינדהיים]] {{כ}} || Irma Lindheim
|-
| 1928–1930 || [[ציפ סולד]]|| Zip Szold
|-
| 1930–1932, 1934–1937 || [[רוז ג'ייקובס]] || Rose G. Jacobs
|-
| 1932–1934, 1947–1952 || [[רוז לוריא הלפרין]] || Rose Halprin
|-
| 1937–1939, 1943–1947 || [[ג'ודית אפסטיין]] || Judith Epstein
|-
| 1939–1943|| [[תמר דה סולה פול]] {{אנ|Tamar de Sola Pool}}{{כ}}|| Tamar de Sola Pool
|-
| 1952–1953 || [[איטה רוזנסון]] || Etta Rosensohn
|-
| 1953–1956|| [[רבקה שולמן]] || Rebecca Shulman
|-
| 1956–1960 || [[מרים פרוינד-רוזנטל]] || Miriam Freund-Rosenthal
|-
| 1960–1964 || [[לולה קרמרסקי]] {{אנ|Lola Kramarsky}} {{כ}}|| Lola Kramarsky
|-
| 1964–1968 || [[שרלוט ג'ייקובסון]] || Charlotte Jacobson
|-
| 1968–1972 || [[פיי שנק]] || Faye Schenk
|-
| 1972–1976|| [[רוז מטצקין]] || Rose Matzkin
|-
| 1976–1980 || [[ברניס טננבאום]] {{אנ|Bernice Tannenbaum}}{{כ}} || Bernice Tannenbaum
|-
| 1980–1984 || [[פרידה לואיס]] || Frieda Lewis
|-
| 1984–1988|| [[רות פופקין]] {{אנ|Ruth Popkin}} {{כ}}|| Ruth Popkin
|-
| 1988–1991 || [[כרמלה קלמנזון]] || Carmela Kalmanson
|-
| 1991–1995 || [[דבורה קפלן]] || Deborah B. Kaplan
|-
| 1995–1999|| [[מרלין פוסט]] || Marlene Post
|-
| 1999–2003 || [[בוני ליפטון]] || Bonnie Lipton
|-
| 2003–2007 || [[ג'ון ווקר (ציונית)|ג'ון ווקר]] {{אנ|June Walker (Hadassah)}} {{כ}} || June Walker
|-
| 2007–2011 || [[ננסי פלצ'וק]] || Nancy Falchuk
|-
| 2011–2015 || [[מרסי נייתן]] || Marcie Natan
|-
| 2015- || [[אלן הרשקין]] || Ellen Hershkin
|}
==ראו גם==
*[[מרכז רפואי הדסה]]
*[[מכון הדסה]]
==לקריאה נוספת==
* מירה קצבורג-יונגמן, '''נשים ציוניות באמריקה: הדסה ותקומת ישראל''', מכון בן-גוריון, שדה בוקר, 2008.
* צפורה שחורי-רובין ו[[שפרה שוורץ]], ''''הדסה' לבריאות העם: פעילותה הבריאותית-החינוכית של 'הדסה' בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי''', הספרייה הציונית, [[ההסתדרות הציונית העולמית]], ירושלים, תשס"ד.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|נירה ברטל|סיפורו של ארגון הנשים 'הדסה' בארץ-ישראל|118.7|118, ינואר 2006, עמ' 189-185}}.}}
* [[חנה ספרן]], '''לא רוצות להיות נחמדות: המאבק על זכות הבחירה לנשים וראשיתו של הפמיניזם החדש בישראל''', [[פרדס הוצאה לאור]], 2006, עמ' 37-42
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.hadassah.org/ אתר "הדסה"]
* [http://www.hadassah.org.il/Hadassa מרכז רפואי הדסה]
* [http://www.neurim.org.il כפר הנוער הדסה נעורים]
* {{הארכיון הציוני|הדסה}}
* {{קתדרה|צפורה שחורי-רובין|ה'קפטריה': מפעל ההזנה של 'הדסה' בבית הספר העבריים|92.9|92, יוני 1999, עמ' 134-107}}
* {{ynet|דורון שפר|בתי החולים "הדסה" מועמדים לקבלת פרס נובל|3060792|20 במרץ 2005}}
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=78 ביקור נשות הדסה בישראל] לכבוד עשור למדינה, [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי 1958 <small><small>(התחלה 1:18)</small></small>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הדסה, ההסתדרות הציונית}}
מינוס ויקיפדי ה
[[קטגוריה:ההסתדרות הציונית הדסה|*]]
[[קטגוריה:ציונות בארצות הברית]]
| 