רמב"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ben Tzruya (שיחה | תרומות) ←פירושו למקרא: הוספתי מקורות למקום שהיה דרוש הבהרה תגיות: גרשיים שגויים עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
Ben Tzruya (שיחה | תרומות) ←פירושו למקרא: תיקנתי תוכן, כמבואר בדף השיחה. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 62:
מלבד רש"י וראב"ע, מצטט רמב"ן אף את הפילוסוף היהודי הגדול באותה תקופה - [[הרמב"ם]]. את דבריו הוא מביא בעיקר בנושאים פילוסופיים, ואינו חושש להתעמת איתו. לדוגמה, כאשר הרמב"ם מסביר את המעשה ב[[אברהם]] וב[[שלושת המלאכים בבית אברהם|שלושת המלאכים]] שביקרו כחלום נבואי של אברהם, תוקף אותו רמב"ן בלשון חריפה ואומר עליו כי אסור לשמוע לדבריו.
יחסו של רמב"ן לרש"י הוא יחס של כבוד. לחריפותו של אבן עזרא מתייחס רמב"ן בביקורתיות: "תוכחת מגולה ואהבה מסותרה" (לשון רמב"ן בהקדמתו לפירושו לתורה). את פרשנותו הפילוסופית של הרמב"ם מבקר רמב"ן
הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך ה[[פרד"ס]], ארבעת רבדים אלה, מקורם בחז"ל במדרש ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] וה[[מדרשי הלכה|הלכה]], אך החל מן המאה הראשונה הייתה נהוגה בעיקר בפרשנות המקרא ה[[נצרות|נוצרית]].{{הערה|1=ע' פונקנשטיין, פרשנותו הטיפולוגית של הרמב"ן, ציון 45 (תש"ם), עמ' 35-59; ר' בן מאיר, מעשה אבות סימן לבנים- אינטרפרטציות היסטוריות בפירוש הרמב"ן לתורה, עיוני מקרא ופרשנות, ח', עמ' 547-551.}} דרך זו הבחינה בין "ארבעה הגיונות לכתוב", או '''quattuor sensus scripturae''':
| |||