עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: תו כיווניות מפורש
סקריפט החלפות (כדי)
שורה 25:
 
תהליכי ויסות מעלה-מטה מוודאים שזרימת המידע תכוון בהתאם למטרה הנוכחית של האדם, על ידי [[אינהיביציה|דיכוי]] תהליכי עיבוד מידע שאינם רלוונטיים{{הערה|שם=Smallwood2012}}.
תהלכי מעלה-מטה הם אלו אשר מאפשרים '''בחירה מכוונת-מטרה''' של מוקד תשומת הלב. כלומר, את היכולת של האדם לבחור את העצמים, המאפיינים או המקומות בסביבתו שבהם ימוקדו משאבי ה[[קשב]]{{הערה|שם=Thiele2018}}{{הערה|שם=גריג2010}}.
עם זאת, יכולת ויסות הקשב על ידי מערכות מלמעלה-למטה מוגבלת בקיבולת שלה, כפי שיוצג בפרק הבא{{הערה|שם=Smallwood2012}}.
 
שורה 74:
ניתן להתייחס לזיכרון העבודה כאל תהליך מנטלי פעיל, שבו גירויים או ייצוגים פנימיים מאוחסנים בצורה מקוונת נגישה וזמינה “on-line”, כדי למנוע דעיכה זמנית או פלישה של מסיחים או גירויים מתחרים הנמצאים מחוץ למוקד הקשב הנוכחי{{הערה|שם=Thiele2018}}.
באופן זה, זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו{{הערה|שם=גונסון|Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.}}.
עם זאת, לזיכרון העבודה יש קיבולת מוגבלת. אצל מרבית בני האדם זיכרון העבודה יכול להכיל [[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים|כשבע יחידות מידע]], כאשר ה[[קשב]] הוא אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על קיבולת זו{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. זהו למעשה [[צוואר בקבוק|צוואר הבקבוק]] של החשיבה האנושית.
בעקבות זאת, [[חוט מחשבה|חוטי מחשבה]] המונחים על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים מתחרים ללא הרף על מקומם ב[[תאוריית מרחב העבודה הגלובלי|מרחב העבודה הגלובלי]], אשר מייצג את החשיבה המודעת המתרחשת באמצעות זיכרון העבודה{{הערה|שם=Smallwood2012|Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.}}.
זו הסיבה לכך ש[[נדידת מחשבות]] עלולה לפגוע בביצוע של משימה, באופן דומה לגירויים מסיחים מהסביבה החיצונית{{הערה|שם=Stawarczyk2011|Stawarczyk, D., Majerus, S., Maj, M., Van der Linden, M., & D'Argembeau, A. (2011). [https://www.researchgate.net/profile/David_Stawarczyk/publication/50195530_Mind-wandering_Phenomenology_and_function_as_assessed_with_a_novel_experience_sampling_method/links/59e4d9e40f7e9b0e1aa87a17/Mind-wandering-Phenomenology-and-function-as-assessed-with-a-novel-experience-sampling-method.pdf Mind-wandering: phenomenology and function as assessed with a novel experience sampling method]. Acta psychologica, 136(3), 370-381.}}.
 
הקושי האנושי לעסוק בבעיות המורכבות ממספר גדול של [[משתנה|משתנים]] נובע ממגבלת הקיבולת של זיכרון העבודה{{הערה|שם=אבולוציוניים|שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.}}. באופן דומה, יכולת העיבוד המוגבלת של מערכת ה[[תפיסה]], מציבה בעיה חישובית מורכבת עבור בני אדם ואורגניזמים אחרים{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}.
כדי להתמודד עם מגבלה זו יש ל[[ויסות|ווסת]] בקפדנות את שטף המידע המגיע מהקלט החושי ל[[מודעות]]{{הערה|שם=גריג2010}}.
לא רק זאת, אלא ישנם מקרים שבהם עולה הצורך למזער ככל הניתן את המידע המגיע מהסביבה החיצונית. אחת הסיבות לכך היא פינוי מקום ל[[חשיבה|מחשבות]] פנימיות.
היכולת של האדם ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות ב[[מציאות]] החיצונית, משחררת אותו מהמגבלות של תגובה לאירועים [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבתיים]] מידיים בלבד{{הערה|שם=Smallwood2012}}. יכולת זו מתבססת על שיתוף פעולה בין [[מידע]] אוטוביוגרפי שמספקת [[רשת ברירת המחדל (דיפולט)|רשת ברירת המחדל]], לבין רשתות [[ויסות]] פרונטו-פריאטליות שמסייעות לשמור על חוט המחשבה הפנימי מפני [[הסחת דעת|הסחות דעת]] מהעולם החיצוני{{הערה|שם=Smallwood2012}}.
 
שורה 86:
 
==מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים==
[[קליפת המוח הקדם-מצחית]] מקבלת מידע של מטה-מעלה “bottom-up” מהמערכות החושיות של המוח ומספקת ויסות של מעלה-מטה “top-down” על הקורטקס החושי, בכדיכדי לשלוף מידע שמאוכסן ב[[זיכרון]] וכדי להנחות את העיבוד של המידע החושי{{הערה|שם=Arnsten2012|Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627312008045 Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses]. Neuron, 76(1), 223-239.}}.
המערכות של קליפת המוח הקדם-מצחית יכולות [[ייצוג ידע|לייצג מידע]] גם בהיעדר [[גירוי]] חיצוני המספק נתונים של מלמטה-למעלה, אך תהליך השברירי הזה מתאפשר רק בסביבה [[כימיה|כימית]] מדויקת מאוד, שבה מסלולי ה[[שפעול|עוררות]] מתאמים את מצב ה[[תודעה]] הפנימי עם האירועים שהאדם חווה בסביבה החיצונית{{הערה|שם=Arnsten2011|Arnsten, A. F. (2011). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3145207/ Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks]. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.}}.
 
ישנם מספר [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]], המעורבות בתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כמו תהליכי עיבוד מידע מלמעלה-למטעה של מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי: [[דופמין]] (DA), [[סרוטונין]] (5-HT), [[נוראדרנלין]] (NA או NE) ו[[אצטילכולין]] (ACh){{הערה|שם=Thiele2018}}.
 
==פגיעות בעיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה==
באופן כללי, ירידה בתפקוד של קליפת המוח הקדם-מצחית בעייתית במיוחד בעידן המידע, שבו היכולות הניהוליות של מעלה-מטה חיוניות לשמירה על נטיביי קריירה מאתגרים כמו גם לצורך מטלות יום יומיות בסיסיות כמו דאגה למצב הבריאותי והפיננסי של האדם{{הערה|שם=Arnsten2012|Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627312008045 Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses]. Neuron, 76(1), 223-239.}}.
 
יכולים להיות מספר גורמים לפגיעה בתפקודי מעלה-מטה. למשל, הסתמינים של [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]] כוללים פגיעה ביכולת הוויסות מלמעלה-למטה של [[האונה המצחית|המערכת הפרונטלית]] על הקשב וה[[התנהגות]]{{הערה|שם=Arnsten2011|Arnsten, A. F. (2011). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3145207/ Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks]. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.}}.
 
==ראו גם==