דלקת קרום הלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה או מיזם אחות לקישור פנימי (תג) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1גיליון, \1\2\3, \1ייתכן\2, \1וויקיפדיה, \1היעדר, אידיאל, לעיתים, ]] |
||
שורה 1:
==כתיבת הערך==
הערך תורגם
להוסיף חתימה (ארבע טילדות)
{{ויקי-רפואה/נכתב}}
שורה 42:
המאפיינים לדלקת קרום הלב הכי נפוצים הם הזמן הממושך והקושי בנשימה.
לעיתים רחוקות נוכל גם לאבחן חום או תסמינים לוירוס ויראלי.
באבחון ניתן לשים לב לשפשוף שרירי הלב : זהו רעש שטחי שנתפס במהלך הסיסטולה והדיאסטולה, שמזכיר "
קיימים גם תסמינים המעידים על מצב חריף יחסית של הדלקת שניתן להבחין. הם ירידה ב[[לחץ הדם]] הסיסטולי, כבד רגיש, וורידי הצוואר בולטים במיוחד.
שורה 51:
*ה- [[ECG]] מבטל את האבחנה של אוטם שריר הלב, גורם נוסף לכאב בחזה ממושך. הוא יכול לצאת תקין או קצת מופרע אבל בלי סימן כלשהו חריג, יש לחזור על בדיקה זו.
*[[אקוקרדיוגרפיה]] יכולה לאבחן שולי כהה סביב הלב, פחות או יותר עבה, המסמל את נוכחות של נוזל קרום הלב, ולכן, אבחנה של דלקת קרום הלב.
*[[MRI]] קרדיאלי, רגיש יותר מ[[אולטראסאונד]], מראה וממקם דלקת של קרום הלב שהוא כבר בדלב מתקדם. אך בדיקה זו לא הכרחית במקרה של דלקת פרקידיטיס בנאלי.
שורה 66:
==גורמים==
אף על פי שפריקרדיטיס מאובחן קלינית, הסיבה הבסיסית היא
דלקת קרום הלב עלולה להיגרם על ידי זיהום ויראלי, חיידקי או פטרייתי. בעולם המפותח, מאמינים שוירוסים הם להיות הגורם של כ 85% מהמקרים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Massimo Imazio, Fiorenzo Gaita, Martin LeWinter|שם=Evaluation and Treatment of Pericarditis: A Systematic Review|כתב עת=JAMA|כרך=314|עמ=1498–1506|שנת הוצאה=2015-10-13|doi=10.1001/jama.2015.12763|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26461998}}}}
שורה 84:
אוטם שריר הלב עלול לגרום לדלקת פרקידיטיס, מההתחלה, או כמה שבועות לאחר מכן.
במקרה הראשון, הוא מעיד על עובי קרום הלב (נמק ציורי קיר)
במקרה השני, זוהי תופעה דלקתית ריאקציונרית.
[[קובץ:Pericarditis.jpg|230px|ממוזער|תמונה A מתארת לב בריא, תמונה B מתארת לב עם דלקת קרום הלב
רוב מחלות מערכתיות אוטואימוניות עלול להסתבך בדלקת קרום הלב, יכולה להופיע בעקבות תגובה אלרגית.
שורה 95:
===דלקת קרום הלב מכווץ===
זוהי מחלה כרונית,
זה מתגלה
ניתן לראות גם לחץ ורדי גבוה באופן שיטתי ולחץ כבד ורידי עלולים לגרום ל-"שחמת לב", המטופל עשוי לאחר מכן להיבדק עבור בדיקת שחמת הכבד ולא לבעיית לב.
סיבוך זה יכול להופיע לפעמים 5 עד 10 שנים לאחר הריפוי של דלקת קרום הלב, ונראה אפשרי באופן מפתיע ללא עבר פריקארדיאלי.
מתפתח
זה יכול גם, על פי כמה מחברים, להופיע על ידי הקרנות שונות או כמו לדלקת קרום הלב חריפה הנגרמת ממחלה ויברואקוסטית.
זה נדיר שזה מסתבך מפריקרדיטיס שנגרם ממחלה ויראלית.
שורה 115:
מנוחה,
אספירין (יעיל כמעט ב-
תרופות נוגדות דלקת לא
קורטיקוסטרואידים מיועדים למקרים עמידים לתרופות אחרות. אך יש להם את חסרון שהסיכוי שהמחלה תחזור גבוהה.
שורה 129:
ללא מצב של סיבוכים, אשפוז אינו הכרחי.
באופן דומה, החיפוש אחר הסיבה אינו שיטתי
במקרה של הישנות, ניתן לחדש את אותו הטיפול. במקרים אלה, קולכיצין, שניתן במשך שלושה חודשים בשילוב עם אספירין, מקטין באופן משמעותי את הסיכון להישנות המחלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD010652.pub2/full|הכותב=|כותרת=Colchicine for pericarditis|אתר=|תאריך=}}}}. מולקולה הזו, שניתנה בנוסף לטיפול הרגיל במהלך הפרק הראשון, גם משפרת את הסימפטומים וגם בנוסף מפחיתה את הסיכון להישנות המחלה.
| |||