דג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: מילון למונחי דגים, באתר האקדמיה ללשון דגי סחוס (תש"ס)
←‏בדת: ניסוח/לא ידוע על דעה המתירה זאת.
שורה 145:
ב[[יהדות]] ישנם חוקי [[כשרות]] האוסרים אכילת מאכלים מסוימים. לפי ה[[הלכה]] דג מותר לאכילה בתנאי שיש לו סנפירים וקשקשים, אך למעשה די במציאת קשקשים, על-פי כלל תלמודי הקובע: "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר" (נדה, פרק ו', משנה ט'). דג כשר מותר באכילה גם מבלי לבצע בו [[שחיטה (יהדות)|הלכות שחיטה]], אלא ניתן להורגו בכל אמצעי ואחר כך לאכלו. כמו כן דם הדגים מותר באכילה ולכן אין צורך להמליח דג. בזני דגים מסוימים ישנה בעיה של הימצאות [[תולעים]], האסורות באכילה, ולכן גם הדגים עצמם אסורים באכילה.
 
על אף שבשר הדג נחשב פרווה, ישילא הנוהגים לא לאכולאוכלים דגים ובשר יחד, בשל דעה המובעת במשנה, לפיה קיים חשש לסכנה בכך (ראה [[פסחים]], ע"ו). לגבי אכילת דגים יחד עם חלב או עם מוצריו, ישנה מחלוקת בין מנהגי ספרדים, האוסרים זאת, לבין אשכנזים, המתירים.
 
כמו כן, על פי מנהגי קהילות אשכנז, אוכלים בליל [[ראש השנה]] ראש של דג, ומבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב". וכן, יש הנוהגים לאכול את גוף הדג ומבקשים "שנפרה ונרבה כדגים".