פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסר בית אחד ,  לפני 9 חודשים
מצב ייחודי נוסף הוא כאשר מדינות החברות ב[[פדרציה]] הן מונרכיות, אך המדינה הפדרלית המורכבת מהן, היא עצמה אינה מונרכיה. דוגמה לכך מהוות האמירויות היוצרות את [[איחוד האמירויות הערביות]], כל אחת מהן היא מונרכיה שבראשה עומד אמיר (ב[[ערבית]]: أمير - נסיך), אך בראש האיחוד עומד נשיא הנבחר על ידי מנהיגי האמירויות לתקופה של חמש שנים.
 
ה[[קריית הוותיקן|וותיקן]] מהווה דוגמה מודרנית נדירה למונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. שם, בנוסף לתפקידו כראש ה[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]], משמש ה[[אפיפיור]] כמונרך אבסולוטי. האפיפיור נבחר על ידי, ולרוב גם מתוך, מועצת הקרדינלים, כאשר זו מתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "[[קונקלווה]]" (Conclave). אי קיומה של מערכת מעבר של השלטון בירושה היא תוצאת טבעית וברורה של התנזרות הבישופות ממין ולכן אי אפשרות לקיומו של יורש לכתר. למרות זאת, האפיפיורות, בתקופות שונות, הייתה תחת שליטתן של משפחות [[איטליה|איטלקיות]] רבות עוצמה. מספר אפיפיורים נורשו על ידי בני משפחה קרובים, לעיתים אף על ידי בניהם ממש (רשמית תוארו כ -Nepotes, מילולית nephews, אחיין). בדומה למונרכיות אחרות, מקבל האפיפיור את תפקידו לכל ימי חייו.
 
פדרציית [[מלזיה]] מהווה דוגמה נדירה נוספת למונרכיה נבחרת, שבה לא רק שהמונרכיה אינה עוברת בירושה אלא גם לא ניתנת למונרך לכל ימי חייו. מלכהּ הפדרלי של מלזיה, המכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong), נבחר מתוך, ועל ידי, השליטים מתוקף ירושה (רובם [[סולטאן|סולטאנים]]) של המדינות החברות בפדרציה, לתקופת כהונה של חמש שנים.
 
[[סמואה]] מתוארת לעיתים כמונרכיה, למרות שהדבר מעורר מחלוקת שהיא הסיבה לייחודיותה של סמואה כמונרכיה. בראשה של סמואה עומד הנשיא-לכל-החיים (בשפתם: ""o le Ao o le Malo") מלייטו טנומפילי השני, השייך לאחת משלוש המשפחות הנסיכותיות. החוקה מצהירה עליו ראש המדינה מבחינה מלכותית לכל חייו, אך יירש אותו נשיא שייבחר לתקופה של חמש שנים על ידי המחוקק.
 
משטרה של [[קוריאה הצפונית]] הוא דיקטטורה קומוניסטית [[דה יורה]], אך בפועל היא מהווה מונרכיה אבסולוטית.