בחירה חברתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
הליך של בחירה חברתית יוצא כאמור מן ההעדפות של המצביעים, ומחזיר הכרעה משותפת. ההעדפה של מצביע יכולה לכלול בחירת המועמד המועדף עליו בלבד (כמו בבחירות אישיות לראשות הממשלה), דירוג מלא של כל המועמדים, דירוג חלקי (כמו באירוויזיון) או כל [[יחס סדר]] על קבוצת המועמדים. תוצאת ההליך יכולה להיות בחירה של זוכה יחיד, או דירוג מלא של המועמדים, ועשויה לכלול גם תוצאות תיקו.
 
הנחת היסוד היא שכל מצביע בפני עצמו נוהג באופן רציונלי, כלומר שאם הוא מעדיף את a על b ואת b על c, אז הוא מעדיף את a על c. באופן פורמלי, כל מצביע בוחר [[יחס טרנזיטיבי]] (הוא יכול לבחור ו[[יחס סדררפלקיסיבי|רפלקסיבי]]; עלהיינו, קבוצתהמצביע המצביעים,מחלק אבלאת מותרהמועמדים ל"מחלקות אדישות" שבתוכן אין לו גםכל להיותהעדפה, אדישומדרג בהשוואהאת שלהמחלקות שנילפי מועמדים[[יחס אוסדר יותרחזק]]). בהקשר זה, יחס הסדר נקרא גם '''יחס העדפות'''. בגישה מתמטית זו, '''בחירה חברתית''' היא [[שלשה סדורה]] הכוללת את קבוצת המצביעים N, את קבוצת המועמדים A, ופונקציה המתאימה לכל מצביע את יחס ההעדפות שלו.
 
'''פונקציית בחירה''' (או '''שיטת בחירה''') היא פונקציה המקבלת את העדפות המצביעים (פורמלית, את הבחירה החברתית), ומחזירה יחס טרנזיטיבי על המועמדים. פונקציה כזו, המוגדרת היטב עבור כל העדפה, נקראת פונקציה '''אוניברסלית'''.