גוטפריד פדר – הבדלי גרסאות

'''גוטפריד פדר''' (Gottfried Feder) (נולד [[27 בינואר]] [[1883]] - נפטר [[24 בספטמבר]] [[1941]]) היה [[מהנדס]] אזרחי גרמני, [[כלכלן]] עצמאי ואחד מראשוני [[המפלגה הנאצית]]. הוא היה התיאורטיקןהתאורטיקן הכלכלי של הנאצים ומילא תפקידים שונים לאחר עלייתם לשלטון.<ref>Dornberg, John (1982). ''Munich 1923''. New York: Harper & Row. p. 344</ref>[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-R16259, Gottfried Feder.jpg|ממוזער|גוטפריד פדר, 1930|טקסט=|220x220 פיקסלים]]

פדר נולד ב[[וירצבורג]] שבגרמניה ב -[[27 בינואר]] [[1883]] כבנו של פקיד המדינה. אחרי שסיים לימודיו בגימנסיות ב[[אנסבך (עיר)|אנסבך]] וב[[מינכן]], נסע ללמוד הנדסה ב[[ברלין]] וב[[ציריך]] ([[שווייץ]]). לאחר מכן הוא ייסד חברת בנייה בשנת [[1908]] שהפכה להיות פעילהלפעילה במיוחד ב[[בולגריה]], שם בנה מספר מבנים רשמיים. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא פיתח עוינות כלפי [[בנקאי|בנקאים]]ם [[עושר|עשירים]], ושיפר את הבנתו הכלכלית והפוליטית משנת [[1917]], כשלמד פוליטיקה כלכלית וכלכלה בכוחות עצמו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://spartacus-educational.com/GERfeder.htm|הכותב=|כותרת=ביוגרפיה מקוצרת של פדר|אתר=|תאריך=}}</ref>

ב- ב־[[7 במרץ]] [[1918]] הקים [[אנטון דרקסלר]] ועדה של פועלים עצמאיים. הרעיון של דרקסלר היה להקים ארגון שילחם ב"[[מרקסיזם]] של ה[[איגוד עובדים|איגודים המקצועיים]] החופשיים" וילחם על תנאי [[שלום]] צודק ל[[גרמניה]]. מטרתו ארוכת הטווח היתההייתה ליצור מפלגה שתתמוך גם ב[[מעמד הפועלים]] וגם בגישה פוליטית [[לאומנות|לאומנית]]. כעבור שישה חודשים היו בה רק 40 חברים ובינואר [[1919]] החליטו להצטרף לעיתונאי הימין, [[קרל הרר]], כדי להקים את [[מפלגת הפועלים הגרמנית]] (GPW). חברים מוקדמים אחרים כללו את פדר, [[הרמן אסר]] ו[[דיטריך אקרט]]. הרר נבחר ליו"ר המפלגה. <ref>Kershaw, Ian (2008). ''Hitler: A Biography'', New York: W. W. Norton & Company, p. 82.</ref>

[[קובץ:Hitler and Feder.jpg|ממוזער|חלק מהנהגה הנאצית: (שמאל לימין) היטלר, גבאלס ופדר. באתרים נאו נאצים מופצת מחדש תורתו של פדר, ומלחמתו בבנקאות העולמית שלפי טענתם - כמו אז כן עכשיו - נשלטת על ידי יהודים.{{תמונה להחלפה}}]]

ב- ב־[[30 במאי]] [[1919]] מונה מייג׳ור [[קרל מאייר]] לראש מחלקת החינוך וה[[תעמולה]] בצבא הגרמני במינכן. הוא קיבל כספים רבים כדי לבנות צוות של סוכנים ולארגן סדרה של קורסים חינוכיים להכשרת קצינים וחיילים נבחרים ב״חשיבה פוליטית ואידיאולוגיתואידאולוגית נכונה". מאייר גייס את פדר לתת הרצאות לחיילים ב[[אוניברסיטת מינכן]]. רב"ט [[אדולף היטלר]] היה אחד מאלה שהשתתפו בהרצאותיו.

באותו הזמן כתב פדר [["מניפסט על שבירת האזיקים]]״ <ref>Gottfried Feder: ''Das Manifest zur Brechung der Zinsknechtschaft des Geldes'' (PDF) 1919. Abgerufen am 1</ref>([[:de:Brechung_der_Zinsknechtschaft|גר׳]]) בו הטיף את משנתו הכלכלית באשר לנזק העצום לגרמניה וכלכלתה היצרנית שגרמו יהודים כמו [[משפחת רוטשילד]] ששעבדו את גרמניה, לטענתו, במניפולציות בשוק הכספים והבנקאות הבינלאומית.<ref>, 1918,Feder, G.,

Manifesto for Breaking the Financial Slavery to Interest

תרגום לאנגלית, הופיע 2016

פדר הפך להיות למורה של היטלר בתחומי ה[[כלכלה]]. הוא סייע בהתפתחות ההתנגדות של היטלר ל"[[קפיטליזם]] של המימון היהודי ". <ref>Kershaw, Ian (2001) [1991]. ''Hitler: A Profile in Power'', Chapter I, London</ref> בהעברת קורסים פוליטיים לצד פדר היה [[קרל אלכסנדר פון מילר]] (בנו של שר התרבות של [[בוואריה]]), שזיהה את יכולת הנאום של היטלר והעביר את שמו הלאה. ב- ב־[[12 בספטמבר]] שלח מאייר את אדולף היטלר לפגישה של מפלגת הפועלים הגרמנית (GWP). שם הרצה פדר את דעותיו הכלכליות. באותה שנה, פדר, יחד עם [[אנטון דרקסלר]], דיטריך אקרט וקארל הרר, היו מעורבים בהקמת הדויטשה ארביטרפרטיי ([[מפלגת הפועלים הגרמנית]] -DAP).<ref>Kershaw, Ian (2008). ''Hitler: A Biography'', New York: W. W. Norton & Company, p. 87.</ref>

בפברואר [[1920]] פרסמה ״מפלגת הפועלים הגרמנית״ את התוכנית הראשונה שלה שנודעה בשם "עשרים וחמש הנקודות". בתכניתבתוכנית סירבה המפלגה לקבל את תנאי [[חוזה ורסאי]] וקראה לאיחוד כל העם הגרמני. כדי לחזק את רעיונותיהם על לאומיות הם דגלו שזכויות שוות ינתנויינתנו רק לאזרחים גרמנים. כדי לפנות למעמד הפועלים ולסוציאליסטים, כללה התוכנית כמה צעדים לחלוקת מחדש של רווחים בתעשיות גדולות, [[הלאמה|הלאמת]] [[קרן נאמנות|קרנות נאמנות]], הגדלת [[קצבת זיקנה|קצבאות הזיקנה]] והחינוך החינמי. פדר השפיע רבות על ההיבט האנטי-קפיטליסטי של התוכנית הנאצית, והתעקש על משפטים כגון הצורך "לשבור את השעבדות לקפיטליזם הבינלאומי״ ואת הטענה שגרמניה הפכה ל"עבד של [[בורסה לניירות ערך|שוק המניות]] הבינלאומי ".

כאשר התוכנית הזאת פורסמה, ב -[[24 בפברואר]] 1920, השתתפו בעצרת למעלה מ -2,000 איש. בניסיון להפוך את המפלגה למושכת יותר בקרב חלקים גדולים יותר של האוכלוסייה, שונה שם המפלגה בפברואר 1920 ל- National Nationalzialistische Deutsche Arbeiterpartei ([[המפלגה הנאצית|מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית הסוציאליסטית]], NSDAP), הידועה יותר כמפלגה הנאצית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=Programme of the Party of Hitler, the NSDAP and its General Conceptions in English|הכותב=|כותרת=עקרי המפלגה הנאצית כפי שניסח אותן פדר, תרגום אנגלי|אתר=|תאריך=}}</ref>

פדר השתתף ב״[[הפוטש במרתף הבירה|פוטש במרתף הבירה]]״ בנובמבר 1923. לאחר מעצרו של היטלר, פדר נשאר אחד ממנהיגי המפלגה ונבחר ל[[בניין הרייכסטאג|רייכסטאג]] ב -[[1924]], שם שהה עד [[1936]] ודרש את הקפאת ה[[ריבית]] ונישול אזרחים יהודים. הוא נשאר אחד ממנהיגי האגף האנטי-קפיטליסטי של המפלגה הנאצית, ופרסם כמה מאמרים בתחומי החברה, הפוליטיקה והכלכלה של המפלגה הנאצית ושל גרמניה. ([[1927]]) ([[1931]])

פדר עיצב למעשה את ההשקפות הרשמיות של המפלגה הנאצית על הפוליטיקה הפיננסית והכלכלית. לאחר שהתמנה ליו"ר המועצה הכלכלית של המפלגה ב- ב־[[1931]], הובילו דעותיו האנטי-קפיטליסטיות לירידה גדולה בתמיכה הכספית של התעשיינים הגדולים בגרמניה. בעקבות לחץ של בעלי הון גרמניים כמו [[גוסטב קרופ]], [[פריץ טיסן]], החליט היטלר לשנות את מצע המפלגה מהשקפותיו הכלכליות של פדר. כאשר היטלר הפך ל[[קנצלר גרמניה|קאנצלר]] בשנת [[1933]], הוא מינה את פדר לתפקיד זוטר של תת -שר במשרד הכלכלה בחודש יולי.

פדר המשיך לכתוב מאמרים, והוציא את "המלחמה נגד המימון הגבוה" ואת "היהודים" ([[1933]]).

בשנת [[1939]] פדר כתב את Die Neue Stadt (העיר החדשה). הספר הזה יכול להיחשב כניסיון בתכנון של ערים חדשות בסגנון ״[[עיר גנים|ערי גנים]]״, באמצעות ה[[ארכיטקטורה נאצית|ארכיטקטורה הנאצית]]. פדר הציע להקים ערים מבוססות על [[חקלאות]], וגודלן כ- 20כ־20,000 נפש. כל עיר תהיה מחולקת לתשע יחידות אוטונומיות ומוקפות בשטחים חקלאיים. כל עיר היתההייתה צריכה להיות אוטונומית עצמאית. לעיר היו צריכות להיות תוכניות מפורטות עבור חיי היומיום והשירותים העירוניים הניתנים. הספר התייחס לתכנון מחדש של האזורים במזרח אירופה שיכבשו ואוכלוסייתם המקומית תסולק משם. זהו ספר, לא רק בהנדסת תכנון ערים אלא גם בהנדסה חברתית בגישה הנאצית<ref>Schenk,T., & Bromely, R., 2003

Journal of Planning History, 2, 107-139</ref>

בניגוד לתיאורטיקניםלתאורטיקנים אחרים ב״ערי גנים״, הוא האמין כי ניתן לשנות את האזורים העירוניים על ידי חלוקה של הסביבה הבנויה הקיימת לשכונות עצמאיות. רעיון זה של יצירת אשכולות של שכונות עצמאיות שיצרו עיר בגודל בינוני היה פופולרי באותה העת על ידי [[:en:Uzō_Nishiyama|Uzō Nishiyama]] (אנ׳ ) ביפן, ויושם מאוחר יותר בבניית ערים חדשות ב[[יפן]].<ref>Hein, Carola, ''Visionary Plans and Planners. In Japanese Capitals in Historical Perspective'' (Fiévé, Waley eds.) RoutledgeCurzon</ref>

עם זאת, על אף העקביות בתמיכה של פדר באידיאולוגיהבאידאולוגיה הנאצים, וההטפה שלו ל[[ביזור]] המפעלים הכלכליים מידי היחידים, תוכניתו לא הצליחה מאחר והיתהשהייתה לה התנגדות מצד בעלי מפעלי נשק ובעלי אחוזות גדולות, שחששו שהדבר יפגע בריווחיהם בשוק העולמי וביכולת החימוש מחדש של גרמניה. <ref>Grunberger, Richard, ''The 12-Year Reich'', pp. 153–4,</ref>

אחרי ״[[ליל הסכינים הארוכות]]״ ביוני [[1934]], שם נרצחו מנהיגי אס"א כמו [[ארנסט רהם]] וגורמי המפלגה השמאלניים כמו [[גרגור שטראסר]], פדר איבד את חיבתו להיטלר, והחל לסגת מהממשלה. הוא הפך להיות פרופסורלפרופסור ל״תכנון ולמדיניות התיישבות״ בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה [[ברלין]], ב-[[1936]]. שם שהה עד מותו במורנאו, בוואריה, ב -[[24 בספטמבר]] [[1941]].<ref>Mühlberger, Detlef (2004). ''Hitler's Voice. The Völkischer Beobachter, 1920–1933. Vol. I: Organisation & Development of the NSDAP''. Bern: Peter Lang AG. p. 28.</ref>