בית המקדש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מחקר של בית המקדש הראשון: תקלדה תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית |
סקריפט החלפות (בר-אילן), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, תיקון סגנוני |
||
שורה 53:
על פי [[חז"ל]] דוד גם ברר עם [[שמואל הנביא]] את מיקומו המדויק של המקדש בעת שברח לניות מפני [[שאול]],{{הערה|מדרש ילקוט שמעוני פרשת שופטים רמז תתקי.}} היות שהתורה לא הגדירה בשום מקום היכן ישכון המקדש, והשאירה נתון זה עלום ונסתר בהסתפקה בהגדרה הכללית והעמומה: {{ציטוטון|הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'}}.{{הערה|ספר דברים פרק יב פסוק ה.}}
על פי המקרא, בית המקדש הראשון נבנה ב[[ירושלים]], על [[הר המוריה]], על ידי [[שלמה המלך]] בשנת 2929 לבריאת העולם לפי המניין של חז"ל, 480 שנה לאחר [[יציאת מצרים]] (930-970 לפנה"ס להערכת החוקרים).{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|א}}}}
[[קובץ:The Queen of Sheba before the temple of Solomon in Jerusalem, by Salomon de Bray (1597-1664).jpg|300px|ממוזער|מלכת שבא עומדת בפני מקדש שלמה]]
במרבית שנות קיומו של הבית הראשון התקיימו במקביל מקומות נוספים ל[[הקרבת קורבנות]]: לאחר ש[[ממלכת ישראל]] נפרדה מ[[ממלכת יהודה]] העמידה [[מקדשי ממלכת ישראל|מקדשים משלה]] ב[[תל דן|דן]] וב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] שמיסודם נועדו להוות אלטרנטיבה לעבודת ה' שלא במסגרת בית המקדש, ובכך לבטל את מרכזיותה של ירושלים, ובעקיפין של ממלכת יהודה, ולהבטיח את המשך קיומה העצמאי של ממלכת ישראל, אך במשך השנים הפך המקום לאתר פולחני של [[עבודה זרה|אלוהי כנען]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יב|כו|כז}}}} נוסף על כך, במשך רוב שנותיה של תקופה זו התקיים פולחן ב[[במות]] גם בתחומי ממלכת יהודה, בעיקר לשם הקרבת קורבנות לה'. המקרא ב[[ספר מלכים]] מרבה לבקר את התופעה של העם ה"מזבחים ומקטרים בבמות".{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|כב|מד}}, ועוד רבים}} כך היה עד לימי המלך [[חזקיהו]] שהורה [[טיהור הפולחן|לבער את הבמות]], וכך נעשה גם בימי המלך [[יאשיהו]] (לאחר שיקומן של הבמות בידי בנו של חזקיהו, [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]), בהתאם לכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יז}}, {{תנ"ך|דברים|יב}}}} על איסור ההקרבה מחוץ לבית המקדש. מאז חזר בית המקדש להיות [[ריכוז הפולחן|המקום היחיד לעבודת הקרבנות בישראל]]. על פי המקרא, בתקופות שונות בבית ראשון הייתה
על פי חז"ל, בית המקדש הראשון עמד על תלו במשך ארבע מאות ועשר שנים. אחרון מלכי יהודה, המלך [[צדקיהו]], מרד ב[[נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]], וזה שלח את שר צבאו, [[נבוזראדן]], לכבוש את ירושלים. לאחר [[מצור]] ממושך שארך כשנה וחצי (החל מ[[עשרה בטבת]] בשנה התשיעית לצדקיהו עד לתשעה בתמוז בשנה האחת עשרה, עת הבקיעו [[בבלים|הבבלים]] את חומת ירושלים) חרבו ירושלים והמקדש, ב[[תשעה באב]] שנת 3339 לבריאת העולם (על פי התארוך המקובל במחקר ההיסטורי: 586 לפנה"ס). [[חז"ל]], בעקבות הנביאים, תלו את חורבן הבית בשורה של עבירות חמורות: [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]].{{הערה|שם=יומאטב|1={{בבלי|יומא|ט|ב}}}}
שורה 115:
הארכאולוג [[מיכאל אבי יונה]] מוכיח{{הערה|1=במאמרו "בית המקדש השני", שהתפרסם לראשונה ב"ספר ירושלים" בעריכתו, הוצאת מוסד ביאליק, 1956, וראה אור שנית ב"אריאל" 64-65 (טבת תשמ"ט), ראו שם עמוד 167. וראו גם דבריו של אבי יונה בעניין ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], ערך בית המקדש. }} את אמינות התיאור שבמשנה מכך שבכמה מקומות מובאים שם חילוקי דעות לגבי פרטים מסוימים, ומכאן שבמקומות שאין חילוקי דעות - מדובר בעדות מוסכמת ואמינה. לדעתו, בכל הנוגע למבנה המקדש עצמו יש להעדיף את התיאור במשנה על פני תיאורו של יוסף בן מתתיהו, שכן זה לא דייק במספרים, וספרו נועד לנכרים, שלא יכלו לבדוק את אמיתות דבריו, ובפרט לאחר החורבן.{{הערה|1= ברוח דבריו, התיאור להלן מבוסס על מסכת מידות.}} לעומת זאת, בנוגע למעטפת החיצונית - יש להסתמך על יוסף בן מתתיהו, שכן חז"ל לא סיפרו עליה הרבה. והיו דברים, בעיקר ממפעלו של הורדוס, שהם אף נמנעו במכוּון מלתאר, כנראה כהבעת מורת רוח מהמניעים הפסולים, בעיניהם, שהובילו לבניה זו.
הר הבית היה מתחם מוקף חומות על הר המוריה, בעל שטח ריבועי של חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.{{הערה|{{משנה|מדות|ב|א}}}} הורדוס הכפיל את שטח הר הבית והפך אותו למלבני, כפי שהוא
==העובדים במקדש==
שורה 255:
בחפירות הכותל הדרומי, הרובע היהודי ו[[עיר דוד]] נמצאו כלים ומבנים מתקופת בית המקדש הראשון, אך ללא זיקה מובהקת למקדש. בשנת [[1999]] ערך הווקף המוסלמי חפירה רחבת שטח באזור הדרומי-מזרחי של הר הבית והוציא משם אלפים אחדים של מ"ק [[קרקע|עפר]] ושפך אותם ל[[נחל קדרון]]. עפר זה מסונן מאז [[2004]]{{הערה|[http://tmsifting.org/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98 אודות הפרויקט], באתר [[פרויקט סינון העפר מהר הבית]]}} על ידי ד"ר [[גבי ברקאי]] ו[[צחי צוויג]]. בעת תהליך הסינון נתגלו ממצאים רבים שיכולים להתפרש כעדות עקיפה לקיומו של מקדש זה, ביניהם [[בולה]] עם הכתוב '''[גא]ליהו [בן] אמר''', ממשפחת [[כהן|כהנים]] שאחד מבניה מוזכר בספר [[ירמיהו]] כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש [[חץ]] סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]]. ממצא נוסף המתקשר בעקיפין למקדש הוא [[רגמים]], תילים במערב ירושלים שמתוארכים למאה השביעית-שמינית לפנה"ס, המכסים שרידי מזבחות. ייתכן שֶתילים אלו נערמו בימי המלך [[יאשיהו]], כדי לרכז את הקרבת הקורבנות בבית המקדש, כמתואר ב[[ספר מלכים]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג}}, וראו במאמר: [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/melb23eli-1.htm למהות הרגמים במערב ירושלים] מאת [[יהודה אליצור]].}} כמו כן, בפברואר 2010 נמצא מדרום להר הבית קטע ארוך מחומה המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|נחשפה חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת|200952|22 בפברואר 2010}},}} בהתאם לתיאור המקראי על חומה שבנה שלמה כהמשך לבניית בית המקדש.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ג|א}}}}
למרות העדר ממצאים ארכאולוגיים מובהקים מבית ראשון, מניחים רוב ה[[מחקר|חוקרים]] את דבר קיומו על פי ה[[מקרא]], כפי שהדבר משתקף, למשל, במאמרו משנת [[2000]] של [[אביגדור הורוביץ]] '''מקדש שלמה'''.{{הערה|1=אביגדור הורוביץ, '''מקדש שלמה''', "ירושלים, התקופות הקדומות, הוצאת [[יד בן צבי]], 2000, בעריכת [[עמיחי מזר]] ו[[שלמה אחיטוב]]}} בשנת 2011 נמצאו ב[[חורבת קייאפה]] כלי [[פולחן]] ש[[תיארוך|תוארכו]] לראשית [[המאה ה-10 לפנה"ס]], תקופת ראשית [[בית דוד|שושלתו של דוד המלך]], ובהם שני דגמים מוקטנים של [[מקדש
בשנות ה-90 של [[המאה ה-20]] קמה אסכולה במחקר המפקפקת בבנייתו של הבית הראשון על ידי שלמה, וזאת בהקשר לוויכוח נרחב על תקופת [[דוד המלך]] ו[[שלמה המלך]] בכללותה.{{הערה|1=לפירוט השיקולים לכאן ולכאן מן ההיבט הארכאולוגי ראו [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/haim-2.htm "האם נפרדו דרכי הארכאולוגיה מן התנ"ך?"].}} מלבד העובדה שמקום המקדש עצמו טרם נחפר, קיימת סיבה אפשרית נוספת להיעדר ממצאים ממנו: הבנייה המשמעותית בתקופת הבית השני נעשתה, בדרך כלל, בשאיפה להניח את תשתיות הבניינים על [[סלע|הסלע]] הטבעי, תוך סילוק השרידים הקדומים. זוהי אחת הסיבות לאיתנותם של כתלי הר הבית (בנוסף לגודלן ולמשקלן הרב של אבני הבניין).{{הערה|1=מאיר בן דב, חפירות הר הבית, הוצאת כתר 1982, עמ' 42, 64}}
| |||