|
|שנת הכללה=2008
}}
'''מקאם''' (ב[[ערבית]]: مقام, בתרגום ל[[עברית]]: מקום) הוא מבנה מוזיקלי המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית ב[[מוזיקה ערבית]]. כל מקאם כולל סדרת [[צליל|צלילים]] אבסולוטיים והתנהגותומהלכים מלודיתמלודייים אופייניתאופייניים.
שיטת המקאמים (או מקאמאת مقامات) משמשת כבסיס למוזיקה הערבית והטורקית ומבוססת ביסודה על המוזיקה הפרסית הקלאסית (הרדיף הפרסי). יש שימוש במקאם גם ב[[חבל הבלקן|ארצות הבלקן]], בארצות [[עמים טורקים|טורקמניות]] ב[[מרכז אסיה]], וב[[קווקז]].
בשנת 2008 הכיר ארגון [[אונסק"ו]] במקאם של עיראק כ[[מורשת תרבותית בלתי מוחשית]].
בדומה ל[[סולם (מוזיקה)|סולמות המוזיקליים]] של המוזיקה המערביתהמקאם כולל המקאם סדרת צלילים אשר גובהם מוגדר על-פי ה[[מרווח (מוזיקה)|מרווחים]] ביניהם והמהווים מסגרת ליצירה ערבית מוזיקלית. כמו במוזיקה המערבית, גם בשיטת המקאםבמקאם יש חשיבות לצליל הבסיס של הסולם. בנוסף, כל מקאם כולל דגשים, שהיות באזורים מסוימים בסולם הצלילים ומהלכים מסוימים המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותם צלילים (כמו ביאת ומוחייאר או מאהור וראסט) הנבדלים האחד מהשני רק בשימוש בצלילים ובמהלכים הפנימיים. ▼==ההבדל בין מקאם לסולם מערבי==
▲בדומה ל[[סולם (מוזיקה)|סולמות המוזיקליים]] של המוזיקה המערבית כולל המקאם סדרת צלילים אשר גובהם מוגדר על-פי ה[[מרווח (מוזיקה)|מרווחים]] ביניהם. כמו במוזיקה המערבית, גם בשיטת המקאם יש חשיבות לצליל הבסיס של הסולם. בנוסף, כל מקאם כולל דגשים, שהיות באזורים מסוימים בסולם הצלילים ומהלכים מסוימים המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותם צלילים (כמו ביאת ומוחייאר או מאהור וראסט) הנבדלים האחד מהשני רק בשימוש בצלילים ובמהלכים הפנימיים.
הבדל נוסף בין המקאם לסולם המערבי נעוץ בעובדה שבמוזיקהבמוזיקה המזרחית קיימים מרווחים הקטנים מחצי [[טון (מוזיקה)|טון]], קרי -ולכן שימוש ברבעי ובשמיניות הטון הוא מעשה שבשיגרה, מה שמצריך מהנגן שמיעה חדה במיוחד וכלים המאפשרים חלוקת הטון למרווחים קטנים כאלה.
המוזיקה המזרחיתהערבית/מזרחית שמה דגש על הקשר בין המקאם בו משתמשים לבין החוויה הרגשית שהוא גורם לשומע, כאשר לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמים: [[עצב (רגש)|עצב]], יגון, [[שמחה]], [[געגוע]], [[גאווה]], יגון, [[אהבה]] וכו'.
השימוש במקאמים במוזיקה של [[שירת הבקשות]], ה[[פיוט]]ים, וה[[תפילה]] בנוסחי ספרד היה נהוג בין היתר בקהילות היהודים ב[[טורקיה]], ב[[מצרים]], ב[[סוריה]] וב[[עיראק]], ומשם גם התרחב ל[[ישראל]]. בקהילות אלו [[תפילת שחרית]] בכל [[שבת]] מותאמת למקאם מסוים, בדרך כלל בהקשר ל[[פרשת השבוע]]. [[:קטגוריה:נוסחי התפילה ביהדות|נוסח התפילה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] וב[[פיוט]] בעולם ה[[יהודי]] ה[[מזרחים|מזרחי]] עושה שימוש במקאמים במסורות המוזיקליות של העדות השונות.
==בעולם היהודי==
בעולם ה[[יהודי]] ה[[מזרחים|מזרחי]] נעשה שימוש בשיטת המקאם במסורות המוזיקליות של העדות השונות בביצוע המוזיקלי של [[:קטגוריה:נוסחי התפילה ביהדות|נוסח התפילה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] וב[[פיוט]]. השימוש במקאמים בתפילות היה נהוג בין היתר בקהילות היהודים ב[[טורקיה]], ב[[מצרים]], ב[[סוריה]] וב[[עיראק]], ומשם גם התרחב ל[[ישראל]].
עם קום המדינה והגעת העולים מארצות ערב ואשכנז לאזור, הפכה ישראל לכור היתוך של התרבויות המוזיקליות השונות ונעשה ניסיון ליצור [[מוזיקה מזרחית|מוזיקה ים תיכונית]] בישראל. כך הועשרו המוזיקאים באשר הם בכלים חדשים לכתיבה מקומית כמו סולמות, מקצבים, מהלכים מלודיים, תזמורים, עיבודים, סלסולים וכו', ומאידך איבדו את ייחודם המקורי. כיום קיימת נטייה לחזור למקורות וליצור קבוצות וגופים מוזיקליים המשמרים את התרבויות הספציפיות לכל מדינה ממנה הגיעו הדורות הקודמים, דבר הכרוך באיסוף ועבודת מחקר נרחבת.
שימוש נרחב בשיטת המקאם קיים במוזיקה של [[שירת הבקשות]], ה[[פיוט]]ים, וה[[תפילה]] בנוסחי ספרד. בקהילות אלו לכל [[שבת]] הותאם מקאם שבו מתבצעת [[תפילת שחרית]], בדרך כלל בנימוק שקשור בצורה זו או אחרת ל[[פרשת השבוע]].
===שירת חול===
עד העלייה ל[[ישראל]] נהגו [[יהודים מזרחים]] להלחין את יצירותיהם על פי שיטת המקאמים, אך ההגמוניה ה[[אשכנזים|אשכנזית]] ששררה בישראל הצעירה והניסיון למערב את העולים דחק לשוליים את השיטה{{מקור}}, ואיתה את המוזיקאים שהגיעו מארצות המזרח. למרות זאת, מוזיקאים מזרחיים רבים בישראל משתמשים בשיטת המקאם.
בעבר נעשה שימוש מסוים במקאמים להלחנת מוזיקה בסגנון הידוע כ[[מוזיקה מזרחית|מוזיקה ים תיכונית]]. כיום סגנון זה מולחן על פי הסולמות המערביים תוך קישוט באלמנטים מזרחיים המבוסס בעיקר על אלתור של הזמר בזמן השירה וללא שימוש מוגדר היטב במרווחים הקטנים מחצי [[טון (מוזיקה)|טון]]. עם זאת, בעולם המוזיקה החרדי-ספרדי ישנו שימוש נרחב ומעמיק בשיטה זו.
==מקאמים נפוצים==
| 